זיתא, עזון עתמה, קירה

צופות: 
יהודית כ. דבורקה א. (מדווחת)
15/02/2015
|
בוקר
מפגש עם נשים בקירה.
סיור שלנו לשער 1448, שהגישה אליו אסורה גם לאזרחים ישראלים.
10.15 היגענו לקירה, ותוך דקות התקבצה קבוצת הנשים לפעילות במועדון.
 פטפטנו מעט בבליל של ערביתinfo-icon ואנגלית, ויהודית שהכינה עבורם צמרים ומסרגות, החלה בהדרכה פרטנית
 לכל אחת מהנשים על פי רמתה.
במקביל, דבורקה עם נדים יצאו לזיתא.
 
בזיתא -
לאחרונה התקשר אלינו מספר פעמים אחיה של אחת הנשים שהשתתפו בקבוצה ללימוד עברית בכפר.
הוא חזר וביקש שנגיע שוב לביקור, וגם שנלמד את הילדים שלהם אנגלית.
נפגשנו עם פ. המוכרת לנו כבר כמה שנים מפעילותנו המשותפת, ונדברנו שבזמן הקרוב היא תכנס את הנשים לפגישה מחודשת עם חברות מ.וו. שנהגו להגיע לפעילויות, גם כדי לבדוק אפשרות ללמד את הילדים.
 
12.30 שער חקלאי עזון עתמה, 1448. נכנסנו לכביש המוביל לאורנית ומשם פנינו לדרך הביטחון העוברת במקביל  לחומה, כשמצידנו השני גדר התלתלים הסובבת את אורנית.
בירידה, קצת אחרי המקום בו נפסקת החומה ונמשכת גדר, עצרו אותנו שני חיילים, שבאדיבות רבה ביקשו לדעת אם אנחנו רשאים להמשיך בדרך. לא ראינו סיבה מדוע אסור לנו להיות שם, וכך המשכנו והיגענו לשער החקלאי 1448, לצפייה בשעת הפתיחה.
4 מכוניות כבר ציפו למעבר. הפלסטינים שעמדו שם הסבירו לנו שרק בעלי האדמות בשטח שבצד "הישראלי" של החומה יכולים לעבור, ולא הפועלים המגיעים לעבוד בישראל.
 
ב-12.40 היגיע ג'יפ עם קבוצת חיילים נוספת שנסע מולנו והיגיעו לפתוח את השער. חיילת חביבה (!) סיפרה שכשייסיימו את המשימה ימשיכו משם היישר לשער חבלה.
 
מה שניתן היה להבין מהמפגש עם החיילים הוא שאסור לנו כאזרחים להשתמש בכביש הביטחון ולהגיע לשער 1448.