חברון
לצערנו הגדול הסבל של עבד וההרס בחנותו אפשר לנו להראות את הכיבוש ונזקיו בכל כעורו.;">
ואכן הסיור התחיל מול מערת המכפלה בהרצאה קצרה של חגית, החניכים, 45 במספר, ומספר חיילים מלווים יודעים לא מעט על הסכסוך, על הסכמי אוסלו על שטחי B, A ו-C.
הם קיבלו מפה של העיר חברון מידי מתנחלת המפה כמובן שונה לחלוטין מזו שאנחנו מראים.
משם צעדנו לכיוון חנותו של עבד, לא הצלחנו להתעכב מספיק זמן היות ומושל חברון היה בדרכו לשם, ומג"בניקים שאבטחו את האירוע דרשו מאיתנו להתרחק.
השאלות שנשאלנו כל פעם על ידי קבוצה אחרת היו השאלות שתמיד נשאלות:
1. זכותנו על הארץ.
2. המקומות הקדושים לנו ערש קיומנו.
3. זכות מי על המקום שלנו, שלהם.
4. בעצם כבשנו את השטח מהירדנים.
5. ואחר כך כמובן על הארגון, מי אתן, למי תצביעו.
6. למה אתן לא דואגות לעם שלכם.
ועוד ועוד גם שאלות קנטרניות, האם תדאגו גם למים וחשמל להתנחלויות.
וכך הלכנו עד בית הספר, כאשר חלקם מסכימים אתנו, חלקם מתנגדים, רק בסוף הצליחו להוציא אותי מהאיפוס כאשר בחורה אחת אמרה שהיא ראתה סרט שלנו שהושבנו פלסטינית ודרשנו ממנה לספר שחיילים התנכלו לה. השקרים האלו באמת מוצאים אותי מהאיפוס, שלחתי אותה להסתכל באתר שלנו ולמצוא את הסרטון, לא לדאוג היא לא היתה באתר.
מסקנות להמשך: לסיור כזה ברחוב השוהדא, צריך בו זמנית יותר נשים כי בפועל נוצרות קבוצות קבוצות, ויש להם המון שאלות, וחשוב לענות ולשוחח.
אנחנו אמורות להגיע למכינה למפגש נוסף .
וכבר התחלנו לדבר על התוכניות לשנה הבאה.