תרקומיא

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
יעל אגמון
23/02/2015
|
בוקר

 

מעבר תרקומיא - מפגש עם ענת שפיר ומכינת נחשון סניף שדרות

 

בוקר של יום שני 4.44 במחסום תרקומיא, אין תורים לא בכניסה למכלאה, לא במכלאה, אדם מגיע ומיד נכנס.

אני ממתינה לענת ולחניכי מכינת נחשון משדרות, בינתיים מראיינות עובדים שמוחזרים, כל אחד ומציאות חייו שלו, האחד שכח את האישורים, לכמה פג תוקף האישור והמעסיק צריך לבקש חדש, אחד אחיו מנוע משטרהinfo-icon, עו"ד כבר מטפל שנה ללא הצלחה, מכיר את סילביה הצעתי לו שיפנה שנית.

4.55 נסגרו הקרוסלות מתחיל להיווצר תור.

4.58 נפתחו הקרוסלות, ושוב עד עזיבתי בשעה 6.00 לא נסגרו.

הגיעו החברה של המכינה, הסבר קצר בקור הנוראי, והיות והמכלאה פנויה ענת הציעה להם להכנס ולדבר עם פלסטינים, ואכן זה נעשה, היו כ-3-4 קבוצות ששוחחו עם פלסטינים, לפי הקריאות לחבריהם להצטרף כנראה עשה עליהם רושם חזק.

5.35 אני יוצאת עם בחור אחד מהמכינה שמבקש להבין "מה בדיוק אתן עושות" מראה לו היכן אנחנו עומדות, מראה את הדף שבו אני רושמת מה קורה, ואז חוזר אדם דרך הקרוסלה ואנחנו שואלים אותו למה הוחזר. האיש מבוגר, עובד בישראל 29 שנים במושב שדה משה, מנהל כרגע את המשק היות ובעל הבית עבר שבץ מוחי. לשאלתנו למה הוחזר מספר שזו פעם ראשונה שלא מתירים לו לעבור, מוציא דף שבו כתוב שצריך ללכת למת"ק עציון להפגש עם קפטן אבו נור.

אם חששתי בתחילת הבוקר שחבל שהחניכים הגיעו ביום שני ולא ראשון, הרי שמקרה זה והרושם שזה עשה על הצעיר, לכמה דקות נראה היה על פניו כאילו המציאות הכתה אותו, והאסימון ירד וחזק.  

ואם לחזור לדיון האם להיפגש עם המכינות הקדם צבאיות ולו גם למספר דקות אז לפחות עבורי התשובה ניתנה הבוקר, ואני לעצמי השתכנעתי להמשיך בפעילות זו.