סילואן, שיח' סעד

המצב הולך ומחמיר במחסום שיח' סעד, שמיקומו הוא בין המופרכים והקשים ביותר במחסומי ירושלים. נראה שאם אכן הוא יופרט, המצב רק ייעשה גרוע וקשה יותר לפיקוח.  ביקור נחוץ בבית ספר לבנים בא-טור, שזוכה ל"טיפול מיוחד" יומיומי של מג"ב

7:00-8:00  שיח' סעד

במחסום נוכחים חיילת מג"ב (שביצעה בדיקות), חייל מג"ב, ומאבטח פרטי שנתן הוראות  כאילו  הוא מנהל את צוות המחסום. הוא סירב להזדהות. בשלב מסוים הגיעו שני קומנדקרים של מג"ב והצטרף לצוות עוד מג"בניק שפיקד על המחסום.

1.      נבדקו היתרי המעבר ונדרשו קושאנים מקוריים מכל התלמידים בכל הגיליים. צילומים לא התקבלו, והוחזרו תלמידות רבות וכמה תלמידים - כולם עוברים במחסום מדי יום. לשאלתנו אם אינה מכירה אותם, ענתה החיילת שאף אחד לא מוכר לה וש"עברו כאן במחסום הרבה מחבלים". אבא אחד מהתושבים ניסה לשכנע את החיילת והמאבטח שהבנות (בנות 12-16) הן תלמידות ומוכרות לכל התושבים, אך ללא הועיל. בתי הספר בג'בל מוכאבר היו היום ריקים יותר (טוב למדינת ישראל?).

לעומת זאת, לא נבדקו תיקים כמעט בכלל - והרי אם יש סכנה ביטחונית, זה מה שהיה צריך לבדוק, לא?

2.      שני מבוגרים מעל גיל 60  בעלי תעודה ירוקה  לא הורשו לעבור ונאמר להם שהם מורשים לעבור רק  במעבר הזיתים או בקלנדיה. אחד מהם הורשה לבסוף לגשת לקחת כמה כיכרות לחם ממכונית שחנתה למרגלות המחסום ולחזור מיד. ביררנו בחמ"ל, והרי זה פלא, הם בדקו ואמרו שתושבי שיח' סעד מעל גיל 60 זכאים לעבור במחסום ללא היתר מיוחד. החיילת סירבה להקשיב, והחמ"ל הבטיח להעביר ההוראות.

3.      צילמנו אישה עם שקית ובה שתי כיכרות לחם כשהיא מתווכחת עם החיילת שטענה בפניה ש"פה לא מעבירים סחורות". בסופו של דבר נתנה לה לעבור, ואז דרש מאיתנו המאבטח (בתמיכת החיילת) למסור להם את הטלפון כדי למחוק את הצילומים בטענה שאסור לצלם במחסום ושצילמנו את החיילים. הוא דרש שנעזוב את המקום ואף גער בנו בעוינות רבה. כשהראינו לו ולחיילת את אישור דובר צה"ל המתיר לארגוני זכויות אדם לשהות במחסומים (שהם שטח אזרחי, אלא אם כן הוכרז כשטח צבאי לזמן מוגבל בצו אלוף) ולצלם בהם. הוא סירב להזדהות.

4.      שלחנו תלונה לחנה בר"ג שתנסה להעבירה בדחיפות למג"ב העוטף. הדגשנו שלא מאפשרים לנו לעלות לגבעה ולחזור דרך המחסום (שיח' סעד היא כידוע שטח Bהמותר לכניסת ישראלים), למרות האישור הנ"ל של דובר צה"ל לשהיית אנשי ארגוני צוות אדם בשטח המחסום. כרגע המחסום עדיין לא פועל במתכונתו הסגורה, אולם החשיבות של כך תעלה מאוד כאשר כל התהליך יתרחש הרחק מכל עין בוחנת של ארגוני זכויות אדם. ברצוננו לציין שגם במעבר הזיתים וגם בקלנדיה אנו עוברות במחסום לצד הפלשתיני וחוזרות דרך המחסום לצד הישראלי, כדי לבדוק את התנהלות המעבר ולקבל פידבק מהעוברים ושבים תוך כדי המעבר.

5.      התושבים התלוננו מאוד על החיילת שתמיד בודקת בציציות ומחזירה אנשים, ואף טענו שאתמול סגרה לזמן מה את מחסום סואחרה למעבר.

8:20     ביקור בבית ספר לבנים "שאמה" (כיתות ז' עד י"ב) בא-טור (פנייה ימינה ממש לפני המוקאסד – 1,500 תלמידים). הגענו לבית הספר בעקבות הפרסום ברשת על הפגנות נגד הטרדות יומיומיות של תלמידי בית הספר ובעקבות כתבה של ניר חסון על מעצר ילדים בירושלים. תיאמנו ביקור דרך הראיס של א-טור (בהמלצת אורי עגנון) שלא יכול היה ללוות אותנו הבוקר.

הגענו ממש לפני תחילת הלימודים, ולא ראינו מג"ב ליד בית הספר – לא בכביש הראשי (דרך הזיתים) ולא בשעריו שברחוב צדדי. שוחחנו עם סגן המנהל והמורה למחשבים שהסביר לנו, בלי לכחד, את מורכבות המצב. בבית הספר לומדים תלמידים מכל השכונות בעיר (הוא נחשב לאחד הטובים). יש נוכחות מג"ב קבועה בצומת העלייה מואדי ג'וז (ראינו את הניידת, ובה צוות נכבד של חיילים/שוטרים) וההמג"בניקים מסיירים ושומרים על הציר של דרך הזיתים שדרכו עוברים ישראלים ותיירים רבים להר הזיתים ולבית הקברות בהר הזיתים. בבוקר ואחה"צ המוקדמים, עם סיום הלימודים, יש התגודדויות רבות של תלמידים המחכים לאוטובוסים. בזמן הזה יש לעתים זריקות אבנים, והזורקים בורחים לסמטאות א-טור. לפי דברי סגן המנהל, המג"בניקים תופסים את מי שהם יכולים, תלמידים שלא זרקו אבנים, ועוצרים אותם, וכשהמורים מנסים להתערב, לערוב לכך שלא זרקו ולמנוע את המעצרים  הם מכים גם אותם. הוא סיפר גם שיש התגרות של מג"ב בהפסקות. הם מנסים להיכנס לבית הספר, וכמה פעמים הם דחפו את קתות הרובים מבעד לשער הברזל לחצר בית הספר. אנחנו הצענו שיצלמו, יצלמו, יצלמו – כמה שיותר – הרי לכל כך הרבה יש טלפונים חכמים עם מצלמות. הבטחנו להגיע מדי פעם בבקרים ולפקוד גם בתי ספר אחרים ברחוב (יש בית ספר יסודי שגם הוא מועד לבעיות).