מת"ק עציון

כמו לפני שבוע גם הפעם היו המון מכוניות בחנייה בעשר וחצי כשהגענו.

היו בין חמישה ושמונה מוזמנים לשב"כ. תעודות הזהות שלהם נלקחו והם חיכו מ 9 בבוקר. מה שאומר שאין יותר הגבלות על זמן החזקת תעודות זהות??

באולם היו כ-30 אנשים. מספר 37 על המסך ומספר 67 יושב ומחכה אבל אין מספרים כי המכונה ללא נייר ואין לנו הוכחות.

לפחות שלושה אנשים התלוננו על כך שהם באים פעמים רבות או לחידוש הכרטיס המגנטי או לרענונו ולא מתקבלים. שעות על גבי שעות משש בבוקר עד שעת סגירה הם יושבים ומחכים ואז סוגרים חלונות והם הולכים לביתם. הלך עוד יום עבודה. היה מי שסיפר שהוא משלם 80 ₪ ליום למעסיק שלו, וכל יום שאין לו אישור הוא מפסיד את הכסף הזה. לא , אין לו הוכחות והוא גם לא יכול לצלם בסתר כי יאבד את עבודתו ופרנסתו... אגדה אורבנית או מציאות העולה על כל דמיון?

הממתינים לשב"כ לא ממש נכנסו . אחד נקרא בזמן שהותנו ונאמר לו לבוא שוב מחר יום ששי. עוד לפחות חמישה אנשים המתינו כשעזבנו. מנועים מעבר לישראל קיבלו את הטלפון של סילביה, ביניהם סוחר אחד: "מה עשיתי ולמה אני ברשימת המנועים?"
אותם הדברים ואותם אנשים משוללי זכויות הזקוקים למינהל האזרחי כדי להמשיך בחייהם בהישרדותם. ואנחנו? בעצם אין לנו עם מי לדבר. קצין פניות ציבור של המינהל עונה לי רק דרך הלשכה של רמא. קצינים נמצאים בחו"ל. המת"ק אומר שינסה לעשות משהו אבל כבר ברבע ל-12 נסגרים החלונות ואנשים שלא הטביעו אצבעם נשלחים לבתיהם. "אסור לנו להכניס אנשים אחרי 12," אומרים לש' שמתקשרת ומנסה אולי תצליח גם היום לעזור לעוד איש אחד לקבל מגנטי וללכת לעבודתו  ולהרויח לחמו.

חוץ ממאיר מהבריאות שנתן תשובות מיידיות לגבי אישורים רפואיים (כולל שאיש לא מקבל אישור ליווי כי יש כבר שני אישורים ולא נותנים אישורים ארוכי טווח יותר ללווי חולי סרטן – לפחות יש חוקים), בעצם לא היתה שום התייחסות לסבל. קצין פניות ציבור ביקש שנגיש תלונה בכתב – ותלונה כזו הוגשה וכלום לא השתנה... המת"ק אמר שהוא עובד קשה ואפשר לבדוק כמה כרטיסים מגנטיים הופקו היום.

היה גם מי שביקש לרענן כרטיס מגנטי שנשבר... הוא יה ממש עצוב ולא התקבל כבר שלוש פעמים. האם מישהו בפיקוד באמת בודק מה קורה בשטח? למישהו איכפת שחיילים מוסרים נתונים לא מדויקים?

משמרת מתסכלת ועצובה. האם הצבא החליט להתעלם מנוכחותנו, לא לענות ולאפשר יחס כזה ?