ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
ויוי ק. נעמי ב.צ. נורית פ. ליאורה א. (מדווחת ומצלמת)
01/02/2015
|
בוקר

שחר

04:55 אי שם בעיבורי קלנסואה אנחנו פונות אל כביש הגישה למעבר. חושך. קר. בצידי הדרך פוסעות דמויות אקראיות עטופות ומכורבלות. פה ושם, בשולי הכביש, מספר גברים מצטופפים סביב מדורה זעירה. סביב אחת המדורות קבוצת נשים בלבוש מסורתי.

 

05:00 הגענו לכביש הגישה למעבר. עומס של מוניות שרות ואוטובוסים זעירים. החננו את המכונית וצעדנו ברגל לכיוון המעבר. ככל שהתקרבנו ראינו יותר ויותר גברים עטופים כנגד הקור, יושבים, עומדים, מתגודדים ומעשנים. מחכים. ככל שהתקרבנו נעשה עמוס יותר וצפוף יותר. פתחנו בשיחה עם כמה מהם ודווחנו שהמחסום נפתח הבוקר ברבע לארבע, שהמעבר תקין ולא היו ארועים מיוחדים. משך המעבר בשעה הזאת היה כחצי שעה.

 

המשכנו הלאה לכיוון המעבר, עקפנו את פתח היציאה והמגרש הגדול שבו השתהו רבים מן העוברים במחסום. עברנו דרך האנגר רחב ידיים וריק שניצב סמוך לחומת ההפרדה, והתקרבנו אל המעבר מהצד. עמדנו וצפינו אל מעבר לגדר, כעשרים דקות, עד שהקור הכניע אותנו. ראינו אותם (רק גברים), נדחסים ומצטופפים אל הקרוסלות מתוך תחום מגודר בגדר צפופה שמעליה תלתלי תייל גבוהים. לא ניתן היה לראות מה קורה מאחורי הגוש המצטופף אל הקרוסלות. מפעם לפעם מישהו שניסה לעקוף את התור טיפס על הגדר, נתלה ועבר את תלתלי התייל וקפץ אל תוך ההמון המצטופף. סכנת נפשות. התייל עצמו והעמודים ביניהם הוא מותקן, רעועים ומסוכנים.  

 

הקרוסלות, שהן מתקן של מוטות מתכת אנכיים המקובעים בצפיפות על ציר מסתובב מאפשרות מעבר אדם אחד בכל קטע סיבוב, נשלטות מרחוק ונסגרות או נפתחות באחת וללא הודעה מוקדמת.

ספרנו שם ארבע קרוסלותinfo-icon. בפועל עבדו רק שתיים או שלוש (קשה היה לקבוע מהזווית בה עמדנו). 

הממתינים נדחקים אל הגדר ומשהקרוסלות נפתחות הם עוברים בעדן וממהרים אל תוך מעבר מגודר, ואז שוב נקבצים בתור למעבר בשער לגילוי מתכות, תוך שהם מעבירים את התיקים, השקיות, הניידים בחלון נפרד. מהמקום בו ניצבנו לא ניתן היה לראות מעבר לכך.

 

משך הזמן בו הקרוסלות פתוחות נע בין חצי דקה לדקה. לאחר מכן, כל הדבוקה עוברת את השער לגילוי מתכות ואז יש הפוגה של כמה דקות (בין 3 ל 5 דקות) בהן הקרוסלות סגורות, מסדרון המעבר ריק, המבקשים לעבור נדחקים אל הגדר ולא נראית כל פעילות.

מפעם לפעם נשמע קול אישה במערכת הקריזה: "בחזרה לשגרה".

 

חזרנו ליציאה הראשית של המבנה. לא ניתן היה להתקרב. שוחחנו עם מספר אנשים שדיווחו שהם יוצאים כל בוקר מהבית בשתיים וחצי או שלוש לפנות בוקר. שהלחץ והבלגאן בתור לכניסה מלחיץ ומסוכן. שכל יום אנשים נחבלים ונפצעים. שבסיום יום העבודה בארץ, בסביבות ארבע חמש, הכניסה בחזרה חלקה ואין בעיות. שהם עושים את זה 6 ימים בשבוע.

 

05:42 עזבנו