קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ורונית ד. (מדווחת)
28/01/2015
|
בוקר

כפי שאנו נוהגות בזמן האחרון, חנינו בצד הישראלי. בדרכנו לעבור רגלית את המחסום ראינו שניקו את המדרכות! זה בלט במיוחד בקטע מדרכה מסויים שהיה חסום כמעט למעבר מאז הסופה, בענפים ולכלוך אחר. אבל אי אפשר לומר שממש נקי, ובמיוחד מעבר לגדר האבן הנמוכה הכל מלא טינופת: כוסות קרטון, שקיות ואריזות שונות. התחלנו לחשוב שאולי פשוט אספו את הלכלוך מהמדרכות וזרקו אותו לשם...

עקפנו קבוצת מתפללים גדולה בכניסה ועברנו. בצד הפלסטיני בשעה 5:15 כל 5 העמדות פתוחות. מוכרי הבייגלה והעוגות כבר כאן, וגם דוכן הקפה של איימן כבר פתוח. יש תורים, לא מאוד ארוכים. האנשים נכנסים רק לשתים מהמכלאות, למרות שהיום המכלאה השלישית אינה חסומה. חשבנו שהם לא נכנסים לשם כי הם יודעים שהקרוסלה עדיין תקועה, אך בהמשך כן נכנסו, והכל היה תקין. החייל באקווריום מעביר מעט אנשים בכל פעם, למרות שאין הרבה תורים ליד עמדות הבידוק.

5:25 – מגיעים השוטרת הבלונדינית ושוטר נוסף ומיד אח"כ הקרוסלות נפתחו והרבה אנשים עברו, התורים בחוץ הצטמצמו למכלאות בלבד. בסה"כ זהו בוקר רגוע. הציפורים מצייצות והכל מתנהל על מי מנוחות, גם כאשר הצטברו תורים. אתמול הצלחתי סוף סוף להגיע לבקר את ח' במקום עבודתו בשוק, והוא סיפר שבימים שני ושלישי היה קשה במחסום.

מגיעות מוניק ואדמיי, עיתונאיות הולנדיות, ועמן צלם. הסברנו להם מה קורה, וכיצד מתנהלים כאן העניינים, והסברנו שהיום המצב יחסית טוב. מסתבר שמוניק נמצאת כאן כבר 3 שנים, אך זו פעם ראשונה שהיא מגיעה למחסום בשעות הבוקר המוקדמות כאשר הפועלים עוברים.

לקראת 6 יש הרבה אנשים והחלו להצטבר תורים. אנשים כבר המתינו  ליד השער ההומניטרי. הגיע מאבטח שנראה היה שהוא מחזיק מפתח, אך לא הגיע חייל מהמת"ק. החיילת שהגיעה למשמרת באקווריום הציצה החוצה וביקשנו ממנה לפתוח את השער ההומניטרי. בתגובה היא נכנסה פנימה וסגרה את הדלת. רוב הממתינים התייאשו והלכו לתור הרגיל. העומדים בתור איפשרו להם להשתלב בכניסה למכלאות. באקווריום נדלק האור וראינו את השוטרת מסבירה לחיילת על הכפתורים הפותחים את הקרוסלות. ההסבר הסתיים ושוב כבה האור.

פ', הנגד מהמת"ק, הגיע ב-6:10 לערך ומיד פתח את השער. נשים וזכאים אחרים ראו אותו ומיהרו לנטוש את התורים הרגילים ולהגיע לשער. פ' הכניס את כולם והלך לאקווריום לבקש שיפתחו את הקרוסלה עבורם. שמענו את השוטרת שואלת אותו אם בדק שכולם זכאים לעבור. "את מכירה את כולם", הוא השיב לה. אך היא מתעקשת לבדוק ואדם אחד אכן הוחזר ונשלח לתור הרגיל.

6:15 – התורים התקצרו. פ' העביר עוד נגלה של ממתינים בשער ההומניטרי והלך. בהעדרו פתח את השער שוטר נוסף שהגיע. לאחר מכן חזר פ' אל משמרתו.

ב-6:30 אחרי שפתחו את הקרוסלות והעבירו הרבה אנשים, הצטמצמו התורים למכלאות בלבד. כוחותינו, שכללו כבר את פ' מהמת"ק, החיילת באקווריום, 3 שוטרים ו-2 מאבטחים, נותרו ללא הרבה עבודה.

בינתיים העתונאיות ההולנדיות והצלם צלמו וראיינו פלסטינים שעמדו בתור. בין היתר הפנינו את תשומת ליבן לאדם שחזר. אדמיי מדברת ערביתinfo-icon ועוזרת למוניק בתרגום. הן פנו אליו והסתבר שלא נתנו לו לעבור כי עליו לחדש את הכרטיס המגנטי. הן לא הבינו מה זה. הסברנו להן שמלבד תעודת הזהות יש לפלסטינים גם כרטיס מגנטיinfo-icon ועליהם לשים את האצבע על מכשיר שבודק את טביעת האצבע ומציג לחייל שבעמדת הבידוק את הפרטים אודות כל פלסטיני על גבי מסך המחשב. אם מישהו אינו מורשה לעבור, זה מצויין באדום.

ב-6:45 הכל נרגע והתורים נגמרו. הקרוסלות נותרו פתוחות. לפני שעברנו מוניק וצוותה בקשו לראיין גם אותנו. הסברנו להן על מחסום וואטש ועל פעילותינו. הן שאלו עם זה עוזר, השבנו שלא בהכרח... אך ציינו שלפני מספר שבועות היה ביקור של ראש המינהל האזרחי ומאז – לפחות בימי רביעי – כאשר אנו מגיעות ב-5:15 לערך כל 5 עמדות הבידוק כבר פתוחות. הסברנו גם על הפעילות עם מנועים ועוד. הם שאלו אם איננו מפחדות להסתובב בין הפלסטינים. השבנו שבפירוש איננו מפחדות. יש כאלה שמברכים אותנו על פעילותנו, יש כאלה ששואלים - במיוחד בימים רעים - למה אנו באות אם איננו יכולות לעזור, ויש כאלה שבוחרים להתעלם מאיתנו. אך הבהרנו שבכל שנות פעילות הארגון מעולם לא קרה שאחת מאיתנו הותקפה בידי מי מהפלסטינים.