יעל י. רות א. אילנה ד. (מדווחת)

צופות: 
יעל י. רות א. אילנה ד. (מדווחת)
05/09/2014
|
בוקר

06.00 – 08.30

 

מחסום בית לחם

בשל עיד אל אדחא לא היו פלסטינים רבים מחוץ למחסום כשהגענו. אוטובוס אגד ירוק מספר 163 עמד לפני הכניסה למחסום ונשים רבות עלו עליו, חלקן עם כיסוי ראש וחלקן בלי. האוטובוס עזב מיד.

בתוך הבניין היה תור ארוך למדי, רק שני חלונות פעלו. לפני חלון אחד נעצר התור בגלל בחור שטען שעליו להתייצב בבית המשפט אך לא היה לו אישור. אחרי עיכוב מה, נשלח בחזרה למת"ק בכדי להביא אישור. לזימון בתאריך שנקבע בוודאי כבר לא יגיע. אחרי זמן מה פתח חייל חלון שלישי אך לא בדק טביעות אצבעות ורק הציץ באישורים ונתן לכולם לעבור. האם היה זה כי ראו שאנחנו משקיפות? התור נעלם עד שהגיעה חבורה של אנשים צעירים שלא הורשו להיכנס. מסתבר שהיו להם אישורים להיכנס לירושלים לכבוד החג אך רק מהשעה 8. נאמר להם לחכות. אחרי זמן מה בכל זאת הורשו לעבור אף על פי שהיה רק 7.15 כנראה שלא רצו ליצור לחץ גדול מדי על המעבר. שומר אזרחי שאל אותנו אם אנחנו שייכות ל 'שלום עכשיו', אחרי שהסברנו לו מי אנחנו ומה תפקידנו במקום הודיע לנו שאנחנו 'גועל נפש'.

בחניה המאולתרת בצומת חוסאן עמדה רק מונית צהובה אחת והנהג היה עסוק בטיפול במנוע שלה. בשל השלטים האדומים הענקיים שהוצבו במקום, לא המשכנו בכיוון זה. פנינו שמאלה בצומת הנשאש, שגם הוא היה ריק מתמיד, ונכנסנו לאפרת בכדי לראות את הבנייה החדשה באפרת צפון, עליה מדווחות החדשות. המשכנו בתוך הישוב בדרך המקבילה לכביש 60, שאורכה כאורך הגלות. זו הייתה שעת היציאה לעבודה ולבתי הספר ואוטובוסים כחולים, מקומיים, רבים נעו בכבישים.

 

מגרש החניה של מת"קinfo-icon עציון היה מלא עד אפס מקום לפחות מאה פלסטינים, בעיקר צעירים, הצטופפו בכניסה לאולם כולם מבקשים כנראה לנצל את ההזדמנות שהחג מציע ולבקר בירושלים. אף אחד לא פנה אלינו.