חווארה, עזון, עזון עתמה

צופות: 
אנה ש., עליה ש. – מדווחת
15/01/2015
|
בוקר

פונדוק, חווארה, זעתרה

משקיפות – אנה ש., עליה ש. – מדווחת

 

9.40 – נכנסנו לשטחים הפלסטיניים דרך מעבר אליהו. נבי אליאס היתה שקטה – העסקים היו כרגיל.

בכניסה הראשית לעזון עמד ג'יפ צה"לי ליד הכביש. שני חיילים חמושים ברובים עמדו ליד הג'יפ. השער לעזון היה פתוח והתנועה זרמה לתוך עזון ומחוצה לה ללא עיכובים.

בתחנת האוטובוס בכביש שמוביל לברכה, וגם בתחנת האוטובוס בכביש שמוביל לחווארה משכם חיילים עמדו כשכלי נשקם מכוונים אל הכביש. למיטב זכרוננו לא ראינו דבר כזה קודם.

כשהגענו לדוכן הפלאפל בחווארה שני ילדים בני שמונה בערך חיכו לקבלת המנות שלהם. ילד אחד נישנש במבה של אוסם. אנה ואני ניגשנו לדוכן כדי להזמין את המנות שלנו. הילדים אמרו לנו "מרחבא" וענינו להם. לאחר מכן הילד נתן חטיף במבה אחד לכל אחת מאתנו. אמרנו לו "שוקרן" וכולנו חייכנו. הלוואי שהישראלים שאומרים שילדים פלסטיניים מחונכים לשנוא יהודים היו צופים במפגש האנושי הזה. הילד קיבל את המנה שלו ונופף לנו לשלום.

 

זעתרה (צומת תפוח) – מרכז הצומת היה ריק. שני חיילים עמדו לצד הכביש שיוצא משכם, אבל הם לא בדקו אף כלי רכב. כרגיל שני חיילים איבטחו את תחנת האוטובוס שבכביש 60, המוביל לראמאללה.

 

נסענו לראות את הכביש החדש ואת הקטע החדש של חומת ההפרדה שסוגר את היציאה מעזון–עתמה לכביש הראשי. היתה זו הפעם הראשונה שראינו את הקטע החדש של החומה ונדהמנו. נדים הסביר לנו שהפועלים שעובדים בישראל ושנהגו לחכות להסעה שלהם ליד השער לעזון – עתמה נאלצים ללכת עכשיו לחבלה ולקלקיליה ומשם לעבור דרך מעבר אייל. כמובן שאילוץ זה מאריך מאוד את דרכם לעבודה.

יצאנו מהשטחים הפלסטיניים דרך מעבר שומרון.