ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
עידית מ., ורדה צ. (מדווחת)
11/01/2015
|
בוקר

גשום וריק

4:02 הגענו. אנשים כבר יוצאים בקבוצות. השערים נפתחו לפני 4:00. מגרש החניה מזופת, אמנם, אך עדיין לא בשמוש ואי הסדר מקשה על תנועת המכוניות.
ליד גדר ההפרדהinfo-icon: אין שום תור בכניסה. מי שמגיע נכנס. העבודה על המסלול החדש מתקדמת.

ליד קרוסלת היציאה לישראל: זרם היציאה שוטף. אנשים אומרים שבסדר היום, מלבד אחד שכועס מאד. הוא איש מבוגר, מספר שעובד בישראל כבר 30 שנה. איתרע גורלו והוכנס היום לחדר, ולא למעבר דרך המגנומטרים. 
מספר שעובדת צעירה שיכולה להיות בתו טרטרה אותו בנביחות: תוריד נעליים! מה יש לך בשקית התעודות? תוציא אותן ותפתח! שואל האיש: אי אפשר לדבר בנימוס, כמו אל איש מבוגר? ומה יכול להיות חבוי בתעודות שהיא אפילו לא מסתכלת בהן? אומר: אמרתי לה שכך רק גורמים כעס ושנאה – אמרה שלא מעניין אותה, רק לגמור את השעות שלה וללכת הביתה.
אמר גם שאנחנו, שצופות מבחוץ, לא רואות את היחס של חלק מן העובדים, את העובדה שלעובדות יש זמן לפטפט אחת עם השניה, לדבר בפלאפון, ועוד פעילויות מהסוג הזה,כשליד חלונן מתקבץ תור של עובדים ממהרים, שלא מעיזים להעיר ולזרז...

4:25 עזבנו.