ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד

09.30 – 12.00

שייח' סעד, מעבר הזיתים, ענאתא

הכביש דרך ג'בל מוכאבר היה ריק ואפילו נראה די נקי, פחי האשפה רוקנו ביום חמישי וגם סביבותיהם היו פחות מלוכלכות מכרגיל. כשהתקרבנו לשייח' סעד שוב נראו ערימות האשפה, שעוד גדלו בינתיים, במורד הגבעה. הבנייה המסיבית במחסום וסביבותיו טרם הסתיימה. הכמויות של בטון שהושקעו בבנייה זו לא תאומן. מגרש החנייה שנבנה "לנוחותם של התושבים" נמצא בתחתית הגבעה עליה בנויה השכונה, אף מכונית לא חנתה שם. חנינו  ליד המחסום, וכמו רבים אחרים, עמדנו על האשפה המונחת לצידי הכביש. שתי מכוניות של משמר הגבול חנו שם וסביבן חיילים רבים, כמעט לא ראינו פלסטינים. שתי נשים ביקשו לעבור, לאחת ניתנה רשות מעבר והשנייה חזרה כלעומת שבאה. איש מבוגר, בודאי בן למעלה מחמישים, הציג את תעודת הזהות הירוקה שלו ובצידה אישור עבודה, ועבר. היות והתפילה בהר הבית מתחילה רק בשעה 1, נראה המקום ריק למדי. מעבר למחסום הוקמה חומה אימתנית שסוגרת כמעט על השכונה כולה. לא העזנו להיכנס לשכונה בדיוק אחרי שצה"ל נכנס לעזה, וחשנו את איבת החיילים כלפינו. יחד עם זאת הם נהגו בנו בהגינות. הצלחנו לראות שעדיין יש מעין שירות "מוניות" של מכוניות פרטיות (ללא רישוי וביטוח), בשכונה ושלוש נשים הורדו מאחת ממכוניות אלה, מעל למחסום. רק לאחת מהן ניתן לעבור. כמה פלסטינים בירכו אותנו בחום ואחד הודה לנו על נוכחותנו, בירכנו אותו ברמדאן כרים.

התחבורה על הדרך האמריקאית הייתה דלילה מאד. ראינו שהעירייה השקיעה בשלטי רחוב רבים, על מרביתם כתוב 'רחוב סלאה'. מעבר לסילואן הדרך סלולה ויש עליה סימונים לבנים. העליה לראס אל עמוד הייתה קלה מהרגיל, בשל מיעוט בתחבורה. החלק השני של התנחלות מעלה הזיתים כבר אוכלס אבל מבנה המשטרה שממול עדיין לא. גם הכביש המוביל למטה לחומת ההפרדה היה כמעט ריק והדרך לפשפש נראה כמו עיר רפאים. לפני שהצלחנו לעלות לכיוון מעבר הזיתים, עצרה אותנו המשטרה בטענה שאסור לעלות עם רכב אל המחסום. ראינו שהחומה המקיפה את המחסום בנויה כולה והחלטנו לראות זאת בפעם הבאה.

גם בענאתא כבר לא נראות פרצות בחומה שעכשיו עוטפת עוד יותר בניינים בני כעשר קומות, הבנויים כמעט אחד בתוך השני. הכניסה והמחסום היו ריקים. הסתכלנו במחסום הקודם הצפוני יותר וכל מה שראינו זה שער ברזל "הומניטארי" שבודאי כמעט שאינו נפתח.