אבו דיס (הפשפש), סואחרה א-שרקיה, שיח' סעד

צופות: 
רות א', אילנה ד' (מדווחת)
28/08/2014
|
בוקר

06.00 – 08.00

שייח סעד, סוואחרה, אבו דיס

החומה הענקית שנבנתה סביב שייח סעד מסתירה את ערמות האשפה המתגוללות למרגלות השכונה. פנינו ימינה בכדי להסתכל על מגרש החניה שנבנה "למען נוחיות התושבים". ממגרש זה יש על התושבים לטפס במעלה תלול וארוך עד למחסום ומשם להמשיך בטיפוס לבתיהם. אנחנו הצלחנו למצוא פינה לחניה על הכביש שליד המחסום. במעלה הדרך שבתוך השכונה חונות עוד הרבה יותר מכוניות (אסורות ביציאה לישראל) מאשר בעבר. מסתבר שאנשים רבים עדיין לא יצאו לעבודה. החייל בעמדה הזמנית שליד המחסום שבנייתו לא הושלמה, נתן לנו להיכנס ללא התנגדות. חנות מכולת אחת כבר נפתחה ובעליה מכר פיתות ולחמניות ליוצאים לעבודה. החנות מצוידת היטב ולשאלתנו ענה המוכר, באנגלית עילגת, שאת כל האספקה הוא מקבל מסוואחרה. אחד האנשים בשכונה אמר לנו שהם מרוצים מאד מהדרך שבה מתנהלת הכניסה והיציאה, שהחיילים ממש מתנהגים יפה ולחולים הם נותנים לצאת אפילו אם אין להם אישור רשמי. ואכן המעבר היה קצר ומהיר והילדים עלו לאוטובוסים בדרכם לבתי הספר. לא היו במקום אנשי ביטחון אזרחיים, רק חיילים. מאתנו אפילו לא דרשו להראות את תעודות הזהות שלנו ביציאה.

המשכנו למחסום סוואחרה ובדרך ראינו תלמידים העולים ברגל את העלייה הארוכה לשם. נכנסנו למחסום אחרי שאחד התלמידים דפק על הדלת מספר פעמים. ביקשנו רשות להיכנס (ולצאת) וזו ניתנה ללא בעיה. מכונית הגיעה למחסום מכיוון הכפר ונהגה הודה לנו בעברית רהוטה שהוא מודה לנו על נוכחותנו. בצאתנו ראינו אישה עומדת והצענו להסיעה אך היא ענתה שהיא מחכה למכונית מהכפר שתאסוף אותה. אוטובוס המסיע ילדים בעלי צרכים מיוחדים אסף ילד חרש לבית ספרו. גבר עמד עם בתו בת ה-10 וחיכה להסעה המיוחדת לילדים מחוננים. לכל אורך הדרך האמריקאית יש שלטים חדשים עם שמות הרחובות הצדדיים. הלכלוך והזוהמה נשארו בעינם וחצבים רבים צומחים מתוכם. במבנה של המשטרה בראס אל עמוד עדיין לא הסתיימו השיפוצים והדיירים עוד לא התנחלו בה.

באבו דיס נוספו כתובות גרפיטי רבות על החומה. עלינו לכיוון המלון שבינתיים הפך לחורבה של ממש, מוקפת תלתליות תיל ואין בו עוד עמדה של משמר הגבול. בכניסה לכביש ההתנחלות מוצב שלט אדום גדול המכריז כי דרך זו היא דרך ביטחון, זה לא הפריע למשאית ענקית עמוסה בחומרי בניין להיכנס אליה.

גן הילדים שבמנזר סגור שהרי היה זה יום ראשון.