עופר - יידוי אבנים, קטינים

צופות: 
איה קניוק, ניצה אמינוב (מדווחת)
16/09/2013
|
בוקר

 

ביום שני הגענו, איה ואני, לבית המשפט, ומיד כשיצאנו מהמכונית קראו לנו שני גברים שעמדו, כמובן, מעבר לגדר [המפרידה בין משפחות העצורים לבין מבקרים הבאים מישראל]. הם סיפרו כי הם מאל פאג'ר, והבנים הצעירים של שניהם נעצרו לפני כמה ימים (וכן קראתי ביום כיפור באתר החדשות של סוכנות מען על מעצרי קטינים באל פאג'ר, נ.א.).

הם היו אמורים להשתחרר ביום ראשון ולא שוחררו. ההורים נשארו לישון בסביבה והגיעו שוב מוקדם לבית המשפט, אך לא נותנים להם להיכנס. הם חשבו שאנחנו נוכל לארגן את כניסתם או לפחות לברר מה קורה. הבהרתי להם שאיננו יכולות לעזור.

עורך הדין שלהם הוא אלערג', אבל הם אמרו שהוא לא עונה לטלפון.

כשהמתנו לכניסה שלנו ראיתי את עורך הדין מגיע ומדבר איתם. בכל זאת שאלתי אותו מה קורה. מסתבר שהנערים היו מיועדים לשחרור מינהלי. שחרור מינהלי הוא שחרור אסיר לפני מועד השחרור המדוייק שנקבע. מטרת השחרור המינהלי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר.

(עוד על כך באתר שירות בתי הסוהר:

 

עו"ד אלערג' אמר לי שביום ראשון לא התבצע שחרור מינהלי ולכן הנערים לא שוחררו. הוא לא ידע אם באותו היום כן יתבצע שחרור מינהלי, וכך לא יכול היה למסור להורים מה קורה.

 

נכנסנו לאולמות השונים והיו בעיקר דיוני הארכות מעצר.

חיכינו לדיון בערעור של עו"ד נרי רמתי על הרשעתו של זין אבו מאריה.

בעבר עקבנו לא מעט אחר משפטו של זין (ר' דוחות קודמים בעניינו).  

לדיון הגיע גם נציג של DCI ונציגי חדשות.

הפעם השופט הורה על דיון בדלתיים סגורות [מדובר בקטין].

 

אם כך יצאנו ונכנסנו לאולם אחר, שם כבר החל דיון בעניינו של

עודאי נוח מחמוד אערג' ממחנה הפליטים קלנדיה.

עודאי בכלא מאז ה-1.7.13. הוא הופלל על ידי שני עצורים באשמת זריקת אבנים.

עו"ד אכרם סמארה ביקש דחייה.

ההורים של עודאי היו באולם, ומשיצאו, יצאנו לדבר איתם.

ודאי זכור לכם כי בתאריך 26.8.13 הרג צה"ל שלושה פלסטינים במחנה הפליטים ופצע אחרים. אחד הפצועים שנפצע כשהצבא נכנס לביתו, הוא מוחמד אלערג' (אחיו של עודאי) בן ה-14. מוחמד נפצע ברגלו והובל באמבולנס לבית חולים ברמאללה. לא ברור למה, אבל משם הוא הועבר לביה"ח "הדסה" בהר הצופים. ההורים אמרו כי בעוד אנחנו מדברים, מוחמד מנותח, אבל הם לא קיבלו אישור כניסה, וכך שוכב לו מוחמד לבדו בבית החולים.

 

הקופסה הכחולה

 

כשהיינו ילדים הכרנו את הקופסה הכחולה של הקרן הקיימת, ולפי מילות השיר הרי ש"כל פרוטה שנכנסה – אדמה נגאלת". בעופר יש קופה אחרת.

בחצר ההמתנה של בית המשפט היה ארון ובו תאים סגורים. מקבלים מנעול ומכניסים את החפצים לתא. והנה הפתעה – לפני כשלושה שבועות הבחנו כי התאים הקודמים הוחלפו בלוקרים חדשים של איזו חברה חיצונית. אלא שהלוקר נפתח עם מטבע של 5 ₪ אותו לא מקבלים בחזרה. משיחה עם הממתינים מסתבר כי לעתים לא ברור לאנשים מה מותר להם להכניס לבית המשפט והם נשלחים שוב – 5 ₪ והופ – הלוקר נפתח. אישה אחת אמרה לי שהיא נאלצה לגשת ארבע פעמים ולכן שילמה באותו היום 20 ₪.