קלנדיה

בוקר רגוע מאוד בקלנדיה

כפי שאנו נוהגות בזמן האחרון, חנינו בצד הישראלי ועברנו רגלית. כבר בדרך למעבר, לפי כמות האנשים והמכוניות והזרימה של האנשים, הבנו שהמצב כנראה טוב. עקפנו קבוצת מתפללים גדולה בכניסה ועברנו. בצד הפלשתיני ריק למדי והכל רגוע. מוכרי הכעכים והעוגות במקומם. כל חמש העמדות כבר פתוחות (בשעה 5:15 לערך). הקרוסלות בקצה המכלאות פתוחות, מי שמגיע עובר מיד וניגש להמתין ליד אחת העמדות. הכל זורם חלק.

לאחר זמן קצר הגיע השוטרת הבלונדינית, מלווה כרגיל בחתול השחור. אליו הצטרפו הפעם עוד שני חתולים שחורים-לבנים. גם אל השוטרת הצטרפו בהמשך עוד שני שוטרים, אך שלושתם נותרו מחוסרי עבודה היום. עיקר עבודתם היתה "שוטרי תנועה" – הם הפנו את האנשים לעמדות הפנויות, כאשר ראו שנוצרו תורים ליד עמדה מסויימת. האוירה היתה רגועה. מדי פעם החיילים מהעמדות דברו עם מישהו ברמקול. בד"כ קשה להבין מה הם אומרים, אך בהחלט התרשמנו כי הטון רגוע וענייני.

בסביבות השעה 6:00 נגשנו אל דוכן הקפה של אימן, לקנות כוס תה ולהתחמם קצת (אם כי יחסית הקור הפעם היה נסבל, ולא היתה רוח). כשחזרנו לסככה ראינו שהקרוסלות בקצה המכלאות נסגרו, לראשונה הבוקר. אך בפעם הבאה שפתחו אותן כולם עברו והן נותרו פתוחות. אחרי כמה דקות ראינו גם שהגיע פ', הנגד מהמת"ק. גם הוא נותר מחוסר עבודה, שכן בהיעדר תורים לא היה צורך לפתוח את המעבר ההומניטרי ואיש לא המתין ליד השער.

ב-6:30 עברנו גם אנחנו ותוך דקות ספורות היינו בחוץ.