בית לחם (300), מת"ק עציון

צופות: 
סילביה פ., גוני צ., רונית ד.
04/01/2015
|
בוקר

מחסום בית לחם (רונית מדווחת)

6:35 – רטוב וקר בחוץ. בפנים 6-7 עמדות פתוחות. האולם מלא, אך המעבר זורם. בעמדה 1 הקרוסלה עדיין מקולקלת, נתקעה. העוברים נאלצים להשתחל בין הזרועות. לקראת 6:45 האולם התרוקן וחלק מהעמדות נסגרו, אך בהמשך כששוב התמלא האולם נפתחו עוד עמדות, והמעבר זרם על מי מנוחות. לקראת 7 הודיעה החיילת האחראית לחבריה שאפשר כבר להעביר גם בעלי היתרים משעה 8.

מ' האקומני משוודיה מספר שפנו אליהם פלסטינים בטענה שבאו אנשי המנהל האזרחי לחוסאן וגנבו ציוד ממוסך. הסברתי שלא נשמע סביר שבאו באופן מאורגן וגנבו, יתכן שתפסו את הציוד על פי צו. ואכן כשהוא מבקש את עזרתי בקריאת מסמכים בעברית וערבית שהביאו לו אנשים, המסמך מעיד על צו תפיסה. לדבריו בעלי הציוד שנלקח ממוסך פנו לעו"ד. אמרתי שזה אכן מה שיש לעשות, ועוה"ד יוכל לסייע להם לבחון את חוקיות הצו ולהתמודד עימו.

בשבוע שעבר מ' ראיין את סילביה על המצב ועל פעילות מחסום וואטש. היום הוא ממשיך את הראיון עם גוני. כשסילביה מגיעה היא מספרת שפגשה ב-א' מיודענו בחוץ. הוא סיפר שעליו לחדש את הכרטיס המגנטי. רוצה לעשות זאת ביום חמישי אחה"צ, אחרי העבודה (יום חמישי הוא היום להנפקת כרטיסים מגנטים לאנשי כפרו). אך נודע לו שבימי חמישי סוגרים ב-12. סילביה מבררת ואכן כך – החיילים צריכים לצאת לחופשת סופה"ש. (מאותה סיבה גם מתחילים לקבל קהל להנפקת כרטיסים מגנטיים בימי ראשון רק ב-12, כי החיילים חוזרים מהסופ"ש). והפלסטינים – שימתינו, שיפסידו יום עבודה, את מי זה מעניין...

סילביה וגוני המשיכו למפגש עם בנה של ג'מילה, להצטיידות בשמן זית וזיתים, ומשם למת"ק עציון.

 

מת"קinfo-icon עציון (סילביה מדווחת)

7:40 – אנחנו מחכות למג'די, הבן של ג'מילה בכניסה לחוסאן  והוא לא מגיע. יש לנו טלפון אחד על שם ג'מילה – הוא לא עונה. ב- 8 החלטנו לעזוב ואז מתקשרת חנה שמג'די בדרך. זה יהיה כבר בשבוע הבא...

 

8:10 – במת"ק עציון מחכים לנו ארבעה אנשים שקבענו איתם. על שלושה מהם למסור בקשות להסרת המניעה שנשלחו בעזרת עו"ד תמיר בלנק אבל לא הועברו לטיפול. ביום ה' 1.1.2015 נשלחו בפקס למת"ק 18 בקשות שלא הועברו לטיפול במשך דצמבר. הבאנו את הבקשות מודפסות עבור האנשים הללו ושניים מהם נכנסו. החייל לא מוכן לקבל את הבקשות. שיבוא עורך הדין. אז אנו אומרות להם שיוציאו את המכתב של עורך הדין וכן את ייפוי הכוח ויגישו את היתר. עבור אחד האנשים זה עבד. לשני נאמר שעל המעסיק לכתוב איפה הוא רוצה להעסיק אותו בנוסף למכתב שנתן לו. אחת הדרישות הדרקוניות של מת"ק עציון היא שכאשר העבודה היא בישראל (להבדיל מעבודה בהתנחלויות) על המעסיק לבקש עבורו אישור לעבודה בישראל ולהמציא "הוכחת סירוב" (דוח תגובות מהמת"ק לבקשת רשיונות, שבו כתוב שהאיש מנוע). כאשר מבקשים אישור כניסה לישראל, מדובר בכל ישראל למעט אילת. הפעם לא מוכנים לקבל את המכתב, כי לא צויין בו בדיוק באיזה מקום בישראל העבודה. גם אמרו שאין לו את "הוכחת הסירוב". ההוכחה הייתה במסמכים אבל היא הודפסה לרוחב הדף ולא לאורכו. החייל כנראה לא זיהה את הנייר. בסופו של דבר לא קיבלו את בקשתו של אדם זה.

האיש הנמרץ פנה מייד למעסיק וקיבל מכתב שבו מצויין מיקום העבודה. הוא פנה למת"ק בשעות אחרי הצהרים עם המכתב החדש וגם הראה להם שיש לו את "הוכחת הסירוב" ובקשתו התקבלה.

בסופו של דבר התברר שכל 18 הבקשות שנשלחו בפקס הועברו לטיפול כך שכל מסע הייסורים הזה של שני האנשים הללו היה מיותר.

האיש השלישי נכנס יותר מאוחר (היה לו מספר יותר גבוה). לא עשו לו בעיות וקבלו את הבקשה שלו עם המכתב הנלווה של עורך הדין... למה? ככה...

 

לסיום, פרט נוסף על המת"ק: בשירותים אין מפתח. כל אחד שנכנס צריך לגייס שומר שישמור על הדלת עד שהוא יוצא. דווחנו על כך לקצינה א' לפני כמה שבועות אבל לזה כנראה אין תקציב. למה "לבזבז" על יחס אלמנטרי של כבוד לפונים?