קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
ורג'ניה ס., עינה פ. (מדווחות)
06/01/2015
|
בוקר

כבר היה תור, אמנם קצר עדיין, כשהגענו בשעה 5:00. אבל החייל בתוך האקווריום דאג להכניס הרבה אנשים בכל פעם שפתח את הקרוסלה בנסיון למנוע הצטברות של תורים.

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות על אף שהשלטים החדשים (שמרשה העירה עליהם בדו"ח לפני יומיים) הראו שרק אחד (מספר 1) היה פתוח וכל היתר סגורים. דוגמה של השקעת כספים בדבר הכי לא נחוץ במחסום הזה שאפילו לא מופעל באופן ראוי.

 כבר בשעה 5:20 היו תורים די ארוכים (עד מחוץ לאזור המקורה) שעברו דרך שלוש המכלאות, והמצב נשאר כך עד השעה 7:00 לערך.

חייל המת"ק פתח את השער ההומניטרי בשעה 6:05 ושוב כל פעם שקומץ אנשים התאסף לידו.

איש ניגש אלינו וביקש את מספר הטלפון של סילביה – וציין את שמה, מה שמוכיח שוב שהיא הישראלית  המפוסמת ביותר בשטחים – ונתנו לו תדפיס ("כרטיס") עם כל המידע. אולי יש טעם שוב לשלוח לרשת את העמוד שממנו מדפיסים ועושים את ה"כרטיסים" האלה, כי זו שיטה מאוד נוחה למסור (ולקבל) את המידע במבוקש.

באמצע המשמרת הגיע סיור שלנו עבור חניכים קדם צבאיים בהדרכת ענת, נטע ע. ובסאם (שמלווה את הסיורים שלנו באזור ירושלים). הצעירים הספיקו לשוחח אתנו, עם פלסטינים שעמדו בתור, ועם השוטר והחייל התורנים. אני מניחה שענת תכתוב דו"ח על הביקור.

עזבנו בשעה 7:15 כאשר שלוש המכלאות כבר היו ריקות