קלנדיה
חנינו לפני המחסום ועברנו רגלית, חולפות על פני שורת מתפללים ביציאה ממעבר הולכי הרגל.
בפנים כבר 5 עמדות פתוחות בשעה 5:15. מי שבא עובר מיד, וחיילת מפנה ברמקול לעמדות הפנויות. אנשים שמגיעים מרוצים מכך שאין תורים.
על אחת הגדרות נתלה לאחרונה לוח שעם למודעות. מודבקות עליו היום שתי מודעות המציינות את יום השנה הראשון למותו של מחמוד ווג'י עוואד. מהדוח של תמר פליישמן מ-30.11.2014 למדנו שמחמוד נורה בידי חיילים ומת לפני שנה ב-29 בנובמבר 2013, אחרי שחדשים שכב בבי"ח מחוסר הכרה. בתמונות הוא מצולם על רקע הר הבית (תמר צלמה ופרסמה את אחת המודעות, שהודבקה על שלט במקום אחר בסביבה). בנוסף, על אחד העמודים תלויה מודעה המפרסמת משרד ל"שירותי מעבר" – היתרים, צילום מסמכים, פקס וכד'.
ב-5:25 כבר החלו להצטבר תורים, לא ארוכים. מכיוון הכיכר ומעבר כלי הרכב נשמעו צפירות עצבניות. יצאנו מהסככה ופגשנו באיימן מדוכן הקפה. הוא התחדש בדוכן חדש: מכולה קטנה בצבע צהוב בוהק. הוא מספר שהוא מתכנן להכניס גם מקרר ולהרחיב את ההיצע. בינתיים הסתפקנו בתה.
5:40 הגיעו שתי שוטרות. בתחילה נותרו מחוסרות עבודה. בהמשך השוטרת הבלונדינית נתנה הוראות לחייל/ת באקווריום מתי לפתוח את הקרוסלות שבקצה המכלאות. אחרי מספר דקות הגיע ח'. הוא וחברו מספרים שאתמול היה רע מאוד כאן בקלנדיה. הם אומרים שזה בגלל השוטר האחראי שלא עבד כמו שצריך. לדבריהם אם האחראי משחק בסמארטפון במקום לעבוד כנדרש, אז גם החיילים בעמדות לא עובדים טוב. היום בסדר. אין הרבה תור. ח' דורש בשלומה של רוני פ., לא ראה אותה מזמן. הוא עובד בשוק. שאלנו מה המצב שם כעת. לדבריו "ככה-ככה". יותר רגוע משהיה, אך עדיין הוא נתקל בהתבטאויות קשות. אשה אחת מאמריקה אמרה לו שבקרוב יגרשו את כל הערבים מהשוק. על כך ענה לה ח' בזו הלשון: "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" והיא נותרה ללא מענה. כששאלתי אותו מאיפה הוא מכיר משפט זה, אמר שהוא יכול להיות רב וציטט עוד מספר פתגמים מהמקורות היהודיים.
בינתיים הצטברו תורים עד קצה הסככה ואף מעבר לה, אך עמדו ב-3 תורים מסודרים. לנשים אפשרו להשתלב בתור בקצה המכלאות. ב-6 הגיע הנגד מהמת"ק ולאחר מספר דקות פתח את השער ההומינטרי, שלידו המתינו כבר אנשים. בהמשך פתח עוד מספר פעמים, כל פעם שהצטברו כמה אנשים ליד השער. בינתיים הגיעו גם מאבטחים, אחד מהם מברך אותנו לשלום. ב-6:25 הגיע עוד שוטר.
6:45 - התורים כבר התקצרו ולא חרגו מהמכלאות. הצטרפנו לתור ועברנו בדרך חזרה אל המכונית. זכינו ל"הרמת גבה", אך עברנו ללא עיכובים מיותרים.