נבי אליאס

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ברינדה ג. רועי (אורח), מרסי (מדווחת), תרגום נעמי גל
02/01/2015
|
בוקר

למרות הגשם, מרסי וברינדה עשו את דרכן לנבי אליאס כדי ללמד את שיעור האנגלית של יום שישי לצעירות הכפר. המורות הישראליות לא הגיעו כבר שבועיים בגלל הבחינות בגדה המערבית ורצו מאד לשוב ולפגוש בתלמידות שלהן. בדרכן לשם קיבלו שיחת טלפון מווסל, המתאם הפלסטיני, שאמר שלכמה מהתלמידות עדין יש בחינות ואולי לא כדאי להגיע, אבל המורות הישראליות החליטו לקחת סיכון מפני שהיה איתן מורה חדש, רועי. הוא היה אמור ללמד את הבנים, שלמרות השנים הרבות במהלכן הם לומדים אנגלית עדיין לא יודעים את הא'-ב'. הוא הכין תוכנית לימודים מבוססת על שנים של לימוד תלמידים עם קשיי למידה. איזו הצלחה! התלמידים שמחו מאד – סוף-סוף מישהו יעזור להם להתגבר על בורותם. בסוף השיעור רועי חילק משקפיים "פסיכודאליות" כהוקרה לתלמידים שלמדו אתו, וזה היה להיט ענק. זה רועי, בחולצת טי של "שחררו את פלסטין", ולצדו ליית, בן 18 כבר, אבל עדיין לא ויתר על השכלה.

ברינדה עם סמח, המסייע הפלסטיני שלה, לימדה את הסטודנטיות הנלהבות שלה בעזרת ספרים שנרכשו במיוחד מקרן של מחסוםווטש. למטה, באולם החתונות, למרסי היתה רק תלמידה אחת, גרד, בת 13 שהביאה אתה את אחיה בן השנה שהיה בהשגחתה. השיעור הועבר בעודן מחבקות ומשחקות עם התינוק. אני תמיד מתפעלת מחדש עד כמה נחושים הצעירים הפלסטינים לקדם את השכלתם! מחכה כבר לשבוע הבא, אחרי הבחינות, כשכל התלמידים יחזרו.

בדרך חזרה החייל במחסום הציץ למכונית ואחרי שראה את חולצות הטי של רועי ביקש לראות את תעודות הזהות שלנו. הוא שאל מה יש לנו בתא המטען של המכונית וענינו לו: אהבה.