קלנדיה

צופות: 
רוני פ., מרשה ל. (מדווחת)
04/01/2015
|
בוקר

5:30 - יום גשום וקר מאוד.  עדיין לא היה תור ארוך אך תוך כמה דקות התורים לשלושת הכניסות לקרוסלות התארכו עד לחניון.  כל חמשת הכניסות לשערי הבדיקות נפתחו.  כשהגענו, הוסבה תשומת ליבנו לשלטים חדשים מעל כל שער בדיקה: מסכים לבנים גדולים.  בצד שמאל, עיגול ירוק (או אדום) עם סימן " V" באמצע, לסמן שהשער הזה פתוח או סגור עם הוראות בערבית.  בצד ימין של המסך, דגל ישראלי באנימציה, כאילו הדגל מתנופף.  אבסורד!  אין שירותים, אין הסקה בחורף, אין שמץ אכפתיות אנושית לאנשים  שעוברים במחסום; רק עוד הוצאה כספית כדי להדגיש מי הבעלים כאן. 

5:45 - זוג צעיר עם תינוק ומזוודה הגיעו ובידם אישור לבית חולים לשעה מסוימת. היה לנו ברור שהם לחוצים ופועלים בחיפזון. האיש ביקש מהחייל באקווריום לפתוח את השער ההומניטארי, אך החייל סירב.  עדיין לא הגיעו החייל ואנשי ביטחון האחראים לשער הזה.  אמרנו לזוג להיכנס דרך התורים לקרוסלות וביקשנו מהפועלים הפלסטינים בתור להכניס את הזוג. גם הפועלים מהרו לעבודה אך נתנו לזוג להיכנס. עדין, הזוג עם תינוק נאלץ לעמוד בתור ולחכות עד שהגיעו לאשנב הבדיקה.

6:00 - החייל, אנשי ביטחון, והשוטרת הגיעו לפתוח את השער ההומניטארי. הם פתחו את השער כל פעם שהתאספו אנשים אך לא ליחידים.  בגלל הקור החודר, ביקשתי שיפתחו את השער כל פעם שמישהו/י הגיע/ה אך החייל לא נענה לבקשתי.  פעם, אחת הנשים גם ביקשה לפתוח את השער בגלל הקור.  החייל ענה שמפאת התור בשער הבדיקה, הוא לא יכול להכניס אותה.  האישה התלוננה וציינה שאין תור (ואכן, התור לא היה ארוך) ואמרה שבגלל הקור הוא צריך לפתוח את השער.  החייל צעק עליה וסירב לפתוח.  איזה משחק.  מכוון שהאישה העזה לבקש מהחייל שיעשה משהו נגד רצונו, הוא העניש אותה.

7:00 - עזבנו כשראינו שהתורים הצטמצמו ולא היו אנשים שעמדו בשער ההומניטארי.  גם הבוקר נוכחנו לדעת שאין רגישות כלפי הפלסטינים החייבים לעבור בקלנדיה.