ג'יוס, עזון, פלאמיה, צופים. חיילים לא יודעים מה זה שטח A

חוויה הזויה -  למעלה משעתיים עוכבנו במחסום פלאמיה החדש ע"י 5 חיילים בסדיר,  שטענו שאנו נמצאות בשטח A- שטח שאסור לנו להיות בו.

10:30  מחסום אליהו התנועה זורמת

עזון- בכניסה לעזון אין רכב צהלי

אחרי ביקור בחנות ידידנו אנו מנהלות שיחה עם מספר מקומיים על זריקת בקבוק תבערה על מכונית ישראלית ביום ה' ותוצאותיה האיומות.

נעצרו 13 צעירים שוחררו 3-4,  2  הודו בזריקת הבקבוק.

לדבריהם כל אנשי עזון מגנים את המעשה הנפשע שאינו עוזר לאיש ואינו מקדם את עניינם.

הם מאשימים את הממשלה בישראל שיוצרת מצב בלתי נסבל בו צעירים חסרי תעסוקה, חיים תחת כיבוש, ללא תקווה, ומצד שני מאשימים את הרשות הפלסטינים שמשלמת לפלסטינים בכלא ובשחרור. לרבים הכלא הוא פתרון לא רע יחסית למה שיש להם בבית. ומאשימים גם את ההורים שלא שומרים על הבנים ולא מונעים מהם פעולות אלימות.

הנערים נתפסו בקלות בעזרת משת"פים ומצלמות הניצבות לאורך הדרך.

הוקם שער חדש במנהרה מתחת לכביש 55 שנסגר יחד עם השער לכביש הראשי בימים חמישי – שישי. כמו תמיד העונש הוא קולקטיבי.

נסענו לראות את השער החדש בדרך העוברת תחת לכביש 55לצבא יש עוד תוכניות. בצידי הדרך חומרים ארוזים להמשך הפעילות במחסום.  מה מתכננים לבנות פה?

אנו ממשיכות למשרדי העירייה בג'יוס לפגישה עם מ' הדובר עברית רהוטה ואישה נוספת דוברת אנגלית.

הוא מתלונן על שעות הפתיחה של שני המחסומים של פלאמה 914 ו-935 (החדש)

שער ג'יוס צפון סגור. נפתח רק לתקופת המסיק, החקלאים אשר אדמתם קרובה לשער זה נאלצים עתה לעשות דרך ארוכה ולעבור בשער פלאמה החדש הוא 935.

לדבריו, נפתח השער החדש 3 פעמים ביום, תמיד לפני או אחרי שער 914, בשעות:

05:30            -         06:10

13:25            -         13:55

16:25            -         16:55

(התברר אח"כ שהשעות שהוא נתן שגויות).

שעת הפתיחה בבוקר – 05:30 מתאימה לשעון קיץ אך לא לשעון חורף.

ראשי המועצות של ג'יוס והכפרים האחרים נפגשו עם המת"ק הפלסטיני ונציג המת"ק הישראלי וביקשו לפתוח  אחד השערים ל- 10 שעות ברציפות כפי שהיה בשער הישן שנהרס. שוב הוסבר לנו שזה חיוני עבור החקלאות שפיתחו בשנים האחרונות, כדי שפרות וירקות יוכלו להגיע לשווקים עוד לפנה"צ.

יש לו הצעה: השערים 914 ו-935  ייפתחו לכמה שעות ברציפות לסרוגין, עם הפסקה של שעה או שעתיים בצהריים, אחד בבוקר (מ-6:00 עד 12:00 והשני אחה"צ מ-14:00 עד 18:00.

במחסום צופים  (1037)  עוברים חקלאים בעלי משאיות.

מ' מספר שקיימת עכשיו בעיה חדשה של חידוש היתרים. שעה לפני פגישתנו הוא קיבל טלפון מהמת"ק הפלסטיני שהורה להם לא לפנות למת"ק הישראלי כי יש דרישה חדשה מהם – כרטיסים מגנטיים. הם אינם מוכנים אפילו לשקול זאת ולא רק בגלל התשלום של 170 ₪ (הון תועפות לרבים מהם).  הסירוב הוא עקרוני. הייתה דרישה כזאת ב-2003 כאשר החלו את בניית גדר ההפרדה, והם סרבו לעשות זאת, ועכשיו הדרישה חוזרת.  למה חקלאי שיוצא בבוקר לחלקת אדמתו צריך אישור כלשהו ? 

ב-1.1.2014 היו רבים שקיבלו אישורים לשנתיים, למי ניתנו האישורים? נכון, לזקנים התשושים שאין להם כוח לעבוד. ילדיהם ונכדיהם מקבלים אישורים לחודש, חודשיים, אם בכלל.

מדי פעם הצבא מטריד אותם. לפני כ-10 ימים נכנסו חיילים בשעה 1:00 בלילה לביתה של אשה שפגשנו, הפחידו את הילדים הפעוטים שפרצו בבכי, ערכו חיפוש מדוקדק ויצאו. הסברים כרגיל לא נתנו.

בנו של מ' נכלא ל-6 חודשים כיון שהפגין נגד הקמת הגדר. האין זו זכותו? יחס הצבא אליהם אינו אנושי. כל בקשתם היא שיתנו להם לחיות כבני אדם. להתפרנס בכבוד ללא מחסומים, גדרות וחיילים נושאי נשק.

הוא מכיר את חברותינו המדריכות סיורים (ענת, דליה, דניאלה) שבעבר היו מגיעות עם קבוצות אליהם. ביקש שיביאו חברי כנסת אליהם שיכירו אותם ויראו כיצד הם חיים. איש מעולם לא הגיע.

הם  מ פ ח ד י ם.

בשעה 13:00 אנו מגיעות לשער פלאמה החדש (935). הצוות במקום אך את השער הם לא פותחים. הפלסטינים מחכים לפתיחת המחסום

בשעה 13:10 נפתח סוף סוף המחסום. אני מתבקשת לא לצלם. הפסקתי.

בשטח 5 אנשי גדוד תעוז (חיילים ומ.צ.)

הצוות בג'יפ הצבאי בהמתנה.

הפלסטינים יודעים שהשער אמור להיפתח בשעה 13:00. החיילים אומרים שהשער נפתח בצהרים משעה 13:10 ועד 13:40, והתחילו לתת גם את שעות הפתיחה האחרות, הלכנו לקחת פנקס לרשום, אחד מהם מדבר בטלפון.

ואז – אתן מעוכבות. אסור לכן להיות פה. מאין הגעתן ? איך הגעתן ?

למה?  כי זה שטח A. אנחנו : זה לא שטח A, ולא היה בדרכנו שום שלט אדום שמודיע שהמעבר אסור על ישראלים. תעודות בבקשה. שושי מוסרת תעודת נהיגה קרין מגלה ששכחה אותה בבית.

קרין מוציאה מפות ומראה להם  שאנו לא בשטח A. הם נסוגים אך ממשיכים לטעון שאסור לנו להגיע לאזור. למה ? ככה !!  גם בשטחי B  יש שטחים שאסור לישראלים להיכנס אליהם.

אם אין שלטים איך נדע ?  תשובה לא קבלנו. נדרשנו לתת את מפתחות המכונית. לא נתנו !!

עד השעה 14:30 חילופי דברים בין 2 נשים מבוגרות שמנסות לקבל את הסיטואציה בהומור לבין 5 צעירים חדורי מוטיבציה, מאמינים במערכת, ובצדקתם.

הם : קבלנו הוראה ואנו מצייתים להוראות. זה תפקידנו. אנו יכולים גם לאזוק אתכן אבל לא עשינו את זה. (איזה מזל !)  למה מחכים ? לשוטרים. מתי הם יגיעו ? הם יצאו לדרך. מאין ? אנחנו לא יודעים.

5 חיילים עומדים על מקומם, לא ממשיכים למשימות חשובות אחרות, לטענתם לפתוח מחסום אחר, ושומרים על 2 נשים מבוגרות שמתחילות לאבד את הסבלנות.
איזה בזבוז זועק לשמים. בדיוק באותו יום הודיע צהל לישובי עוטף עזה שמפסיקים לשמור עליהם מחוסר כוח אדם בצבא.

אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטארי – משאירות תלונה, למת"ק כדי שיסביר לחיילים שאין סיבה לעכב אותנו – אין תשובה, ולמשרדה של עו"ד גבי לסקי, היא ואמנון.

בשעה 14:30 המ"צדיקית מודיעה לנו שאנו אמורות לנסוע אחריהם  ברכבינו על כביש המערכת (איזה כבוד!!) עד למחסום צופים – 1037. ומה אז? שם תפגשו עם השוטרים שאסור להם לנסוע על כביש הביטחון. אמנון מתקשר כשאנו בדרך, הוא דיבר עם המטה ועם המשטרה. החיילים הבינו כנראה שבאמת לא היינו בשטח A, וההודעה למשטרה הייתה "עיכוב מחשש לביטחוננו". לא היה בטוח אם יעצרו אותנו או לא.

בשעה 14:45 הצוות מגדוד תעוז מוסר את "הפושעות" לידי אנשי המחסום עם תעודה של שושי, ונעלם לדרכו. הצוות החדש מבקש בנימוס את מפתחות המכונית. קרין מוסרת אותם.

אנחנו חייבות לשתף פעולה אחרת הפארסה הזאת לא תגמר היום.

בשעה 15:15 מופיע רכב משטרתי ממנו יוצא שוטר חייכן. הוא לא שואל הרבה שאלות, רושם את הפרטים שלנו, משחרר אותנו  ונוסע לפנינו עד למחסום אליהו.  אנחנו עוברות את המחסום בליווי משטרתי כשהדגל של מחסום ווטש מתנוסס באון על חלון המכונית.

סוף