דרום הר חברון, חברון

8.00-11.00

המחסום כבר ריק מפועלים. גם הכבישים ריקים כמעט מנוכחות צבאית,  רק הבלון מעל בית חגי מזכיר לנו את טיבה של השגרה.

שוק הכבשים פתוח היום. הצבא לא מפריע ולא מעכב היום, לא שם ולא בשום צומת, חסימה או פיל בוקס.

בכניסה לקריית ארבע כמאה מטר אחרי הבודקה הרגילה הוסיפו עכשיו מחסום ודוקרנים הנשלפים מהכביש בשעת הצורך. חלפנו על פני השומר ולפתע הורד המחסום. חיכינו, שמענו שריקות אבל אנחנו לא כבשים ולא כלבים אז לא התייחסנו אליהן כאיתות המיועד אלינו. הגיעה מכונית משטרה חלפה ולה נפתח השער אז המשכנו בעקבותיה למרות השריקות. בקרית ארבע עצמה "חתכה" אותנו מכונית של כוחות הביטחון וחסמה אותנו. מיד אחריה הגיע השומר השורק בלונדיני ארוך פאות. "מי אתם מאיפה אתם למה לא עצרתם ?" הוא שואל. "לא ידענו שאנחנו צריכות" עניתי לו, "לא אמרת דבר וכשהמחסום עלה נסענו." "לא שמעתן שקראתי לכן?" הוא שואל. "שרקת כמו לכלבים, אז לו הגבנו" אני עונה. הוא מחייך. "תפנה אלינו בלשון בני אדם ואז נענה "טוב בפעם הבאה תשימו לב".

גם עופר אוחנה מגיע במכוניתו: "התעוררתן?" הוא שואל וממשיך לנסוע.

בחברון עצמה, עונת בחינות. התלמידים כבר חוזרים הביתה ומיום חמישי יהיו בחופשה של שבועיים. נוסף לחבורות התלמידים חולפים מכל עבר קבוצות ילדים עם דליי פלסטיק לקבל את המרק היומי במסגד. גםTIPH מסתובבים בעיר וגם ארגוני שלום אחרים וגם יהודה שאול מ"שוברים שתיקה" עם קבוצה.

 מ. מספר שחברתנו המדווחת כל הזמן מה קורה בעיר סיפרה לו את ששלחה גם בפייס בוק על מוכר החלב וחמורו ששנים עובר מביתו שליד תל רומידא דרך מחסום תר"פט ל-H1 כדי למכור חלב ומוצריו. לפתע בימים האחרונים מאז ששיפצו את המחסום הזה, לא נותנים לו לעבור. למה ? לא מבין "טוביה החולב" שלנו, איך יתכן, הוא גר ליד המתנחלים וזה ביתו, גם 4 פרות יש לו, ועליהן פרנסתו. כל השנים ראינו אותו ואת חמורו כשכדי חלב משני צדדיו עובר דרך הפשפש. וויתרו לו על בדיקת המגנומטר. עכשיו לא. וזהו. אז בימים האחרונים חיכה וחיכה וחיכה בסוף נאלץ לשפוך את החלב שהחמיץ ולחזור הביתה. הצבא המוסרי בעולם רואה בו סכנה ביטחונית פתאום.

הוא לא יזוז מביתו אין לו לאן ללכת בטח לא בהתקרבו לגיל 70, הוא אומר.

ואנחנו מה נגיד?