קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
חנה ש. ורונית ד. מדווחת)
24/12/2014
|
בוקר

בוקר עמוס, אך רגוע

 

חנינו לפני המחסום ועברנו רגלית. בכניסה לכיוון קלנדיה קבוצה גדולה של אנשים באמצע תפילת בוקר. ראינו שפלסטינים בודדים שהגיעו עקפו אותם מסביב ועברו, ונהגנו כמוהם.

שמחנו לגלות שבשעה 5:15 לערך כבר כל חמשת העמדות היו פתוחות. היו תורים לא קצרים, אך מסודרים. לנשים הבודדות שהגיעו נתנו להשתלב בכניסה למכלאות. עם הזמן התורים מתארכים, כי מגיעים אנשים רבים, אך הסדר נשמר. אנשים שדיברו איתנו אמרו שיש ימים בסדר כמו היום ויש ימים גרועים. לדבריהם זה תלוי בחיילים ובקצב שבו הם מעבירים, במיוחד בשאלה אם הם מתרכזים בעבודה או עסוקים בסמארטפונים שלהם ובשיחות ביניהם. האנשים כאן לא שמעו על השביתה של הפלסטינים ביום א' באירתח. חלק מהם שמעו על הכתבה של יורם כהן בערוץ הראשון על מחסום 300 (בית לחם), ושמעו שהשבוע היה יותר טוב שם.

לקראת 6 יש כבר תורים ארוכים המשתרכים אל החניה. ח' מגיע ומספר שבסוף השבוע ארח בביתו זוג חברים יהודים. כשהם עברו בדרך חזרה המשטרה עכבה את הבחור במחסום ונאמר לו שאסור לו להיכנס לשטחי A. למה הם מתעקשים להפריד בינינו ולא נותנים לנו להיות חברים כמו בני אדם נורמליים, שואל ח'... הוא מספר שביום ראשון היה גרוע מאוד כאן בקלנדיה. בהמשך הלך באחד הימים למחסום הזיתים וגם שם היה עמוס מאוד.

קצת אחרי 6 הגיעה חיילת (להחליף את החייל/ת באקווריום), מאבטח ופ', הנגד מהמת"ק. שוטר הגיע כבר קודם לכן. אנשים כבר ממתינים ליד השער ההומניטרי. אחרי התארגנות קצרה נפתח השער ההומניטרי ובהמשך פ' פתח אותו שוב ושוב, לעתים גם לאנשים בודדים. גם פ' מסרב לעתים להכניס חלק מהגברים, שכנראה אינם זכאים לעבור בשער ההומניטרי. הם נשלחים לתור הרגיל, אך זה נעשה בשקט ובנימוס וללא עימותים.

בשלב מסויים מגיעה עוד שוטרת (הבלונדינית) ובעקבותיה רץ החתול השחור, "נסיך קלנדיה". הוא היחיד שזוכה ליחס חם וגם יכול לעבור ממקום למקום כרצונו, מבלי לפתוח שעריםinfo-icon ולעבור גדרות...

6:35 – מגיעה עוד שוטרת. התורים עדיין ארוכים מאוד. רק ב-6:50 החלו התורים להתקצר. בסביבות השעה 7 עברנו גם אנו במעבר ההומניטרי ושוחחנו עם פ'. מסתבר שהיה בקורס, ולכן לא ראינו אותו מזה זמן. אמרנו לו שבהעדרו היחס לאנשים היה פחות טוב. המעבר היה הפעם די מהיר ותוך כ-10 דקות היינו בחוץ.