ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
עידית מ. (מדווחת, אנגלית) ורדה צ. (תרגום עברי)
23/12/2014
|
בוקר

אירתאח, שחר, 23.12 יום שלישי. לאחר השביתה.

3:57 בהתקרבנו, שומר מקבל את פנינו בסבר פנים יפות. אנו מבחינות בשורות עמודי מתכת בשולי מגרש החניה (שעדיין סגור). שאלנו את השומר מה זה. יהיה כאן מקום מקורה מיועד לתפילות הבוקר של הפועלים, הוא אומר. אתן רואות איך אנחנו דואגים לרווחתם? הוא מסיים שיחה שהתפתחה, בתקווה לשלום. אנו מסכימות.

4:01 השערים נפתחים, זרימת האנשים פנימה חלקה וללא לחץ.
שורות עמודי מתכת הועמדו על חלק ממשטח הבניה החדש שעמד שומם מספר שבועות, קרוב לחציים מחוברים בקשתות. בשלב זה לא ראינו אנשים מנסים להתפרץ לתוך התור. אנו בוחרות אדם למעקב אחר קצב המעבר ונעות לעבר צד הכניסה.

4:12. בצד הכניסה כל הבאים לקראתנו מחייכים חיוך רחב. אומרים: היום טוב. קצב היציאה מהיר. לאדם שסימנו לוקח 10 דקות לצאת.
קרוסלת היציאה ננעלת לפתע לכחצי דקה.

4:22 חזרה לצד הכניסה למתקן. אנו מבחינות באדם שמטפס מעל גדר התיל לתוך התור, ולאחר מספר דקות - עוד אחד. אנו רגילות למספרים הרבה יותר גדולים של פורצים כאלה. אנו שומעות תלונות על צפיפות בחוץ, אבל אנו רגילות להרבה יותר גרוע.

4:27. קרוסלת הכניסה ננעלת למשך כ-5 דקות, (מדוע?) כשהיא נפתחת מחדש נשמע הקול בכריזה ״וואחד וואחד, שוקראן״ את המילה הזו, תודה, לא שמענו מעודנו קודם לכן...

4:33, בחזרה לצד הכניסה, אדם שסימנו, יוצא בתוך 7 דקות. ממש שיא. אבל עכשיו לא כל הפנים שמחות. בשיחה אומרים לנו: בעצם לא הרבה השתנה. המצב שלנו ׳על הפנים׳.

4:45 אנו עוזבות