דרום הר חברון, נגוהות

צופות: 
נילי מ', חגית ב' (מדווחת)
15/12/2014
|
אחה"צ

 

בשתיים כשאנחנו חוצות את מחסום מיתר וגם בדרכנו חזרה מעבר מיתר מתפקד נורמלי וטוב ובלי הפרת זכויות אדם – רק חבל שהוא לא גבול בין שתי מדינות.

 

בעקבות המשמרת האחרונה שלנו בחברון בשבוע שעבר לא מצאנו אצל עצמנו כוחות להתמודד שוב עם הרוע של חברון.  החלטנו לעשות סיבוב ולראות את התנחלות נגוהות. הפניה אליה היא מכביש 60 ומעל הפניה יש מחנה צבאי יחסית חדש - נתנו לו שם - מחנה דביר וסוללים דרך אליו. בצד השני של הכביש, הבניין מימי המנדט הבריטית, מה שהיה פעם מחנה אדוריים של הנדסה קרבית ואחר כך שימש מתקן עינויים של השב"כ, שהפלסטינים קראו לו המג'נונה – נתרם למועצה אזורית הר חברון והוא משמש לשירותי ההצלה שלו, מד"א, מכבי אש, אנחנו רק מקוות שהוא משרת גם את הפלסטינים באזור.

 

התנחלות נגוהות יושבת על שלוש גבעות – בגבעה הראשונה גם ממוקם פילבוקס - בשתי הגבעות האחרות מעט מתנחלים שמחזיקים שם צימרים לאורחים שבאים בשבת – מכל צדדיהם כפרים גדולים פלסטינים שבשליטת הרשות הפלסטינית. הכביש שנסענו בו מתחבר לכביש 358 היפה מאוד – אבל לא נותנים לצאת משם לרכבים שהם לא תושבי ההתנחלות,  אז חזרנו דרך שטחי A.  הרגשנו בטוחות והפלומה הירוקה שמכסה את האדמה עשתה טוב לעיניים. כמה יפה שם. וחבל שאי אפשר לנסוע לשם עם ויזה מהרשות הפלסטינית.  כל הדרך ראינו רק שני רכבים צבאיים.