קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
30/11/2014
|
אחה"צ

לוויתי את וואסים שהשתחרר מבית חולים בשכם לאחר ניתוח לב פתוח. אותו ואת ופאא אחותו ואת חאלד הנהג שהיה עמם.

כל מה שוואסים וופאא רצו זה לחזור הביתה לעזה.

לרצות לחזור הביתה אחרי ניתוח זה דבר אחד ולהתגבר על הבירוקרטיה והמכשולים שמציבים מנגנוני הכיבוש זה דבר אחר. אז כדי לעבור גם את המשוכה הזאת וכדי להסיע אותם מהעיר שכם למחסום קלנדיה וממנו הלאה למחסום ארז, שכרו את חאלד, נהג מונית פלסטיני תושב ירושלים, כי חאלד מכיר את הדרכים ומכיר את הנהלים. זו אמנם הוצאה של כמה מאות שקלים אבל אין ברירה. רצו הביתה.

וואסים, שלכל אורך חזהו מהודקת תחבושת לבנה כדי להגן על חיתוך סכין המנתחים התהלך עייף וחלש אבל בעיקר מודאג. דאג פן נפל פגם בפרט בניירות השחרור מביה"ח, פן הוא ואחותו לא יקבלו עוד היום את האישורים והנסיעה הביתה תדחה ליום אחר, ומה יהיה אז, מתחיל להחשיך ונעשה קר, לאן ילכו ואיפה יעבירו את הלילה והם לא מכירים את המקום ואין להם קרובים או חברים בגדה.

למרות שרק לפני שעתיים עזב וואסים את בית החולים והרופאים הורו לו לנוח ולהחלים, צריך היה קודם להתמודד עם המערכת הבירוקרטיה של הכיבוש וזה לא קל, בטח לא לאיש חולה שזו לו הפעם הראשונה במקום.

שעה וחצי ארך המסע הזה של המעבר מהצד הפלסטיני של המחסום לצד הישראלי ועד שהמשיכו וואסים וופאא בדרכם לרצועת עזה.

רק בגלל עקשנותו של חאלד והכרתו עם המקום ונהליו נפתחה הדרך למשרדים למרות שאחד המאבטחים הכריז חצי שעה לפני שעת הסגירה הרשמית שהמת"ק סגור. 

ואז, כשהניירות הנכונים בידיהם והאישורים בסדר, צריכים היו וואסים וופאא (שחוקי המקום אוסרים עליהם לחצות את המחסום ברכב אלא במעבר להולכי הרגל בלבד) לעמוד בתור, לא לצפצף מתחת לגלאי המתכות, לענות על שאלותיה האישיות של החיילת הבודקת, לעבור אל הצד האחר ולחכות בקור הערב עד שחאלד ברכבו יבקיע את עומס התנועה ויאסוף אותם. ועוד דרך ארוכה בפניהם עד רצועת עזה, ועוד מחסום ארז בפניהם לחצות אותו, ועוד נסיעה לא קצרה מארז לביתם שבעיר עזה.

ולכל מי שחושב ואומר שעזבנו את עזה די לו שיביט בנייר הקרוי "התר מעבר" וייווכח שאת עזה לא עזבנו.

האמת היא שאת עזה מנהל המנגנון הישראלי בשלט רחוק והוא השולט בה ובתושביה שנמצאים בכל רגע נתון מתחת למיקרוסקופ הישראלי כי אין איש נולד חי או מת בעזה בלי הבירוקרטיה הישראלית.

 

במחנה הפליטים קלנדיה זוכרים את כולם, את כל הרצוחים, חדשים כותיקים.  השבוע את מחמוד ווג'י עוואד שנורה בידי חיילים ומת לפני שנה ב-29 בנובמבר 2013 אחרי שחדשים שכב בבי"ח מחוסר הכרה.

 

בשבועות האחרונים סדרני התנועה (שמקבלים את משכורתם מהרשות הפלסטינית) מצוידים באלות. על השאלה לשם מה להם האלות לא הצלחתי לקבל תשובה שמניחה את הדעת.

-