חמרה (בקעות), תיאסיר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רויטל סלע, רחלה חיות (מדווחת ומצלמת), הצטרפו בתיאסיר: מאיאדה, חגית בק, שולה בר
25/11/2014
|
אחה"צ

 13:40 – 16:25

 

 

13:40 מחסום בזק.

עברנו. שלא כמו בעבר, נסענו מול רובה צלפים מכוון, שהיה בידי מי שעמד מאחורי הבטונדה.

 

האוויר היה נקי, ההרים רחוצים, הצבע הירוק הולך ומשתלט. הנופים והמראות מרהיבים ביופיים.

כל זאת בצל הידיעה על הפיצוץ שהיה בברדלה, http://www.maannews.net/eng/ViewDetails.aspx?ID=742130

והיה גם סיפור על רועה מעין-אל-חילווה (לא ידועים לי פרטים ולא מצאתי בכתובים)

 

העליה לתיאסיר:

שולי הכביש (ששופצו בסוף הקיץ) חרוצים, כתוצאה מגשמים וזרימת המים. צריך לתמרן בזהירות את הכביש המשובש ממילא.

 

14:05 תיאסיר.

בתיאסיר פגשנו את שולה, חגית, ומאיאדה.

טרקטור השופל הגדול עדין חונה בצד הדרך. 2 חיילים ירדו לקראתנו, הגיעו בטרם הספקנו לעלות אל העמדה (שבעבר שימשה למעבר הולכי-רגל), וסימנו עבורנו את הקו הדמיוני שאותו אסור יהיה לנו לעבור. "גם אתמול היו כאן בנות שלכם, שלא עלו למעלה". גם הם כקודמיהם לא שכחו להציע לנו שתיה. ממזרח היתה שיירה של 7 כלי רכב, ובהם אוטובוס עם פועלים שנפנפו לנו בהתלהבות. 

כאשר האוטובוס הגיע אל עמדת הכביש, חל עיכוב שבמהלכו התארכה שיירת הממתינים. לאחר כ 10 דקות שבהן ראינו את החיילים נכנסים ויוצאים מהעמדה, האוטובוס נשלח לעמוד לצד הכביש, המכוניות ממערב עברו, ואז החלו להעביר גם את שיירת המכוניות ממזרח. החיילים בהלוך וחזור אל האוטובוס, בידיהם דפים (אולי רשימות נוסעים, אולי רשימות של "דרושים").

בשעה 14:30  5 אנשים ירדו מהאוטובוס, והתיישבו על המדרגות שמחברות את עמדת הכביש עם העמדה העליונה. מולם עמדו שני חמושים.

הלכנו לברר מה קורה. לא שכחו לומר שהפרנו את הסכם העמידה שלנו, ועם זאת למדנו שאוטובוס לא נוסע כי גם הנהג "דרוש", וכי קפטן מייק  אמור לתשאל אותו ואת ה"דרושים" האחרים. נאמר לנו גם, שאביו של הנהג יגיע כדי להשלים את הנסיעה עם הפועלים. חגית התנצלה בפני המעוכבים. ונענינו ב "no problem". שגרת כיבוש: בשעה 4:00 בבוקר אנשים יוצאים ליום עבודה, ומסיימים אותו (מי ידע מתי) מול קפטן מייק, או ג'ורג' או אפי, או ... .

14:50 התחיל גשם, האוטובוס נסע. המעוכבים הדרושים עלו אל העמדה העליונה (יש שם גג) החזירו לנו נפנוף של פרידה.

עזבנו

 

דרך אלון

משפט התחזית "שיטפונות בנחלי המזרח" מתורגם יפה לפרצות מרשימות בסוללת העפר שמתחילה בשער גוכיה ודרומה עד צומת חמרה. 

 

15:25חמרה.

גשם קל שהולך ומתחזק. שולי הכביש בוציים.

במחסום עומד רכב "זינזנה". התור ממזרח 25 מכוניות שהולך ומתארך, וכבר היה קשה למנות.

6 אנשים צעירים עברו ברגל מערבה. החייל הראה להם איך לרקוד עם חולצה מורמת. כל אחד מהם בתורו רקד, עבר את המרחק עד החייל הציג תעודה, ושוחרר לדרכו.   15:45 סו"ס פתחו נתיב שני למעברמערבה. המכונית שהגיעה אל התור ביחד איתנו עברה בשעה 15:50לאחר 25 דקות של המתנה. נהגים ממתינים אמרו שכבר שבועים קיים העומס הזה במחסום. את התור ממערב קשה יותר לספור. כאשר עזבנו השארנו 20 מכוניות ממזרח למחסום, הצלחנו לספור 10 מכוניות שהמתינו ממערב לו.

15:55 עזבנו

 

16:25 בזק

שאלו לשלומנו, ופתחו את המחסום