ארתאח (שער אפרים)

ארתאח/שער אפרים, משמרת שחר

04:50  - הגענו למחסום. החניה בקרבת המחסום בעייתית כבר בשעה זאת.

צעדנו לעבר המסלול שמוסתר על ידי פחים וקירות בטון ושמענו את קול ההמון המבקש להיכנס לישראל.

על החומה בחורים צעירים שלפי ניסיוננו יקפצו לראש התור מלמעלה ברגע שהמחסום יפתח.

05:03  -הקרוסלות נפתחו ואכן הצעירים הזריזים קפצו לראש התור.  הדוחק קשה.

מבפנים נשמעות קריאות: אחד, אחד", "לאט, לאט" ומדי פעם צעקות על אדם שלא שם לב שנשמע צפצוף כשעבר בדלת למקום הבדיקה.

שמנו לב שעבודות בניית המסלול החדש נעצרו.

5:30 0 - עברנו לצד שממנו יוצאים והבלגאן חוגג.

שוחחנו עם אחדים והטענה העיקרית היא שאין סדר. אולם כשמגיעים לצד הישראלי רבים יושבים בניחותא, משוחחים ולא ממהרים לשום מקום. להבנתנו הם מקדימים להגיע על כל צרה שלא תבוא, אם תהיה איזו תקלה  או בעיה במעבר.

סופר לנו שבבקר בצד הכניסה למתקן, הצד הפלשתינאי,  אדם אחד נמחץ, הרגיש לא טוב, ואמבולנס פלסטיני הוזמן לפנות אותו.

תהינו מה קורה ביום של גשם וקור בעיקר במסלול שלפני הכניסה, אבל גם באזור שבו מחכים להסעות.

05:45  -חזרנו לצד הכניסה המזרחי למתקן. התרשמנו שהיו יותר עוברים מביום שישי רגיל. בד״כ בסביבות שעה זו כבר אין דוחק. היום עדיין היה. רק ב-6:15 נגמר התור וכל מי שהגיע נכנס מיד.

בין  05:54 ל- 06:00 הייתה הפסקה בפתיחת השערים. אנשים ציפו, להפתעתנו, בסבלנות מרובה. מה זה: הפסקת קפה? עומס בתוך המתקן? צריך לעקוב אם זה קורה בכל יום.

 06:15 המעבר שקט, נגמר הלחץ.

בדרכנו חזרה התרשמנו שהתנאים למכוניות שלוקחות את העוברים בלתי נסבלים. זה - בנוסף לכל המעבר המשפיל לפני הכניסה, הדוחק וחוסר הביטחון שהמעבר יהיה בטוח מה שמחייב יציאה מוקדמת מהבית וציפייה  ממושכת עד שעת הפתיחה.