בית לחם (300)

צופות: 
רות א. אילנה ד. (מדווחת)
18/11/2014
|
בוקר

06.30 – 08.00

 

מחסום בית לחם

אף פעם לא ראינו כל כך הרבה מכוניות ליד היציאה מהמחסום, בקושי מצאנו מקום חניה. כבר מהאנשים שישבו על המדרכות שמענו שהמעבר היום קשה מאוד ושאנשים מטפסים אחד על השני בכדי להגיע לקרוסלות. כשנכנסנו נדהמנו מההמונים הדוחפים אלה את אלה ונראים מתוסכלים וכועסים. איש ביטחון עמד והתבדח עם החיילת שבאשנב והדלת לתא שלה נשארה פתוחה. אף על פי שהיו חמישה אשנבים - פתוחים המעבר היה אטי מאוד. "החיילות ישֵנות" אמר אחד הפלסטינים כשיצא. שלושה צעירים מתנועת 'זכויות אדם – כחול לבן' נכנסו וכששאלנו אותם מה דעתם על המראות הקשים ענו: "זה מורכב".. הם ניהלו שיחה מבודחת עם שוטר, שלא טרח לנסות ולהקל על המצוקה בהעברה זריזה דרך אחד השערים, דבר שהם עושים לעתים. הוא עזב אחרי כ-10 דקות. מישהו צעק משהו על ה'שרוולים' שכנראה נסגרו והלחץ ביציאה קטן, מה שכמובן גרם ללחץ גדול יותר מהצד הפלסטיני של המחסום, משם נשמעו צעקות. אישה שיצאה מהמחסום אמרה לנו שלקח לה שעתיים תמימות לעבור וכי הגרים אפילו טיפסו מעל ראשי הנשים. איש אחד נשלח בחזרה היות והמחשב הראה שהוא מנוע שב"כinfo-icon. לטענתו הדבר אינו נכון ואחרי שחזר כמה פעמים למחסום לקחו את ניירותיו בכדי לבדוק. הצענו לו להתקשר לסילביה אך בהתחלה סירב בטענה שהכל בסדר והוא יסתדר. לבסוף "נכנע" ולקח מאיתנו את המספר שלה.

ידידנו ע' מוולאג'ה, שבדרך כלל יוצא ב-7, הגיע ב-7.30 וסיפר שהמצב בצד הפלסטיני מזעזע, כנראה מכיוון שהמפקד הקודם, דרוזי במוצאו, חזר לתפקידו לפני כשבוע. הוא סיפר לנו בגאווה שסיים לחפור את בור המים בחצרו ושיש בו עכשיו 50 מ"ק ועכשיו הוא רגוע בקשר לנושא זה. מאוחר יותר צלצל אלינו וביקש מספר חירום של מחסוםwatch היות ואינו רוצה להעיר אותנו כשהמצב גרוע כפי שהיה היום. יחד עם זאת אמר שהוא ושאר האנשים מפחדים להתלונן שמא יענישו אותם ולא יאפשרו להם לצאת לעבודה. לדבריו אחד האנשים אמר משהו שלא מצא חן בעיני איש הביטחון וזה שלח אותו בחזרה לקצה התור הארוך, והוא חושש שהחל ממחר אדם זה כבר לא יורשה להיכנס. הוא ביקש שנבוא לעתים קרובות יותר ולא רק בימי ראשון.

כאשר פחת מספר הממתינים בתור נסגרו שלושה מהאשנבים. בדרכנו חזרה במכונית שמענו על הפיגוע בהר נוף.