ענאתא-שועפאט, קלנדיה
בקלנדיה שקט זמני ושביר.
שלושה ילדים כבני עשר רצו לעבר הפילבוקס באגרופיהם קמוצים, השליכו לעברו אבנים וברחו צוהלים.
ככה זה פה כל הזמן, אמר נער מהוותיקים במקום וסיפר שבסיבוב הקודם, רק לפני כמה דקות, יצאו מהמתחם שוטרים, תפסו ילד אחד וגררו אותו פנימה. והילד הזה הוא בכלל לא אחד שזורק אבנים, אמר המספר, סתם מישהו שרצה לעבור במחסום.
וסיפר שבאחד מימי השבוע שעבר עצרו השוטרים אותו והביאו אותו למשרד של "המוחבראת" שבתוך המחסום, שם קפטן הראה לו סרטים ממצלמות האבטחה ודרש שיאמר את שמות כל הילדים שבתמונות.
שלוש שעות, בין 9 בבקר ל-12 בצהריים נמשכה חקירת ההפללה.
על מסע ההשפלה שעבר בחור שבא לא טוב בעיניים של החיילת הבודקת בדרך למתק רק בגלל שהוא בעל מזג טוב ולא כנוע כמו שהחיילת רצתה אותו או ציפתה ממנו להיות סיכמה רוני המרמן:
"היום הינו בקלנדיה ונזכרתי חזק בנתב"ג. חיילת התעללה חצי שעה בבחור פלסטיני שרצה לעבור את המחסום למת"ק: תחזור - תעבור - תחזור - תעבור - אצלי אתה לא תעבור - תוריד נעלים - שוב תחזור - אתה לא תעבור היום - למה אתה לא שם את הנעלים במגנומטר - אני לא אפתח לך את הקרוסלה ........
בשועפאט
הם שומרים על הרכבת שילדים לא יזרקו עליה אבנים, אומרים אנשים.
ליד גדר הבית, על האנדרטה שהקימה משפחת אבו-ח'דיר לזכר בנם מוחמד, הונחה תמונת מחווה לילד השרוף ולמשפחתו ולכולם-כולנו.