קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
ורג'ניה ס., עינה פ. (מדווחת)
28/10/2014
|
בוקר

בוקר עלוב במיוחד בקלנדיה

 

כשהגענו בשעה 5:00 שמענו רעש של אנשים רוגזים כבר ממגרש החניה, וראינו מאות אנשים יושבים ומסתובבים באזור ההמתנה המקורה. מיד גילינו שרק אחד מחמש נקודות הבידוק היה פתוח, ולא היה ברור אם גם החמישי פעל בכלל או האנשים שעמדו בתור לפני הקרוסלה להכנס לאזור הבידוק פשוט "נתקעו" שם. מיד צלצנו לקו ההומניטרי / חמל קלנדיה כדי לברר את המצב. החיילת התורנית אמרה רק ש"היה אירוע ומישבו נפגע" (יש לציין שזה יום לפני האירוע שבו נפצע יהודה גליק ליד מרכז בגין במערב העיר). כאשר המלצנו שכדאי להודיע למאות האנשים המחכים במחסום מתי הוא עשוי להפתח, לא קבלנו סימן שזה על סדר היום של החמל. אחר כך שוחחונו קצרות עם החייל באקווריום, אשר נתן גירסה אחרת לגמרי, דהיינו: שהייתה בעיה עם ההסעה שמביאה את החיילים המאיישים את תחנות, ולכן אי אפשר לפתוח אותן. אחר-כך, ראינו ששרוול מספר אחד כן היה פתוח, אבל תחנה אחת שווה כמעט כלום בשעות האלה של הבוקר.

 

בשעה 5:30, ככל שהמתח גבר ואחרי עוד שיחה ללא הואיל עם החמל, פנינו לחנה בר"ג בתקווה שהיא תוכל להצליח במקום בו נכשלנו. התשובה שהיא קבלה מהחמל הייתה שרק שרוולinfo-icon אחד מתוך חמש היה פתוח כי ארע "אירוע בטחוני". המוזר בדבר היה שבמשך כל הזמן הזה, מסלולי הרכב של המחסום פעלו כרגיל. ה"ארוע" (ולא חסר כאלה בירושלים) השפיע כנראה רק על אנשים שעוברים את המחסום ברגל, לא בגלגלים. ב-5:45, ארבעת השרוולים הנותרים נפתחו בו זמנית. קשה להבין מה באמת היה מאחורי האיחור של 45 דקות בשעה הכי רגישה של הבוקר.

 

קצין מת"קinfo-icon הגיע בשעה 6:10 ופתח אל השער ההומניטרי פני הקהל הגדול שעמד לידו, כולל גברים שבוודאי (לפי המראה) לא היו זכאים לעבור דרכו. הקהל הוחזק בחצר הפנימי ליד השאר בזמן שהקצין בדק את הרשיונות ושלח בחזרה גברים שלא היו אמורים להיות שם. היה לחץ גדול על שרוול מספר חמש (המיועד לעוברים בשער ההומניטר בלבד), והוא פעל די לאט, בהשוואה לשרוולים האחרים. בשעה 7:20, השער נסגר והמשתמשים נשלחו לעמוד בתורים דרך המכלאות, שכבר היו קצרים יותר.

 

עזבנו ב-7:25, כאשר התורים כבר לא יצאו מעבר למכלאות.

 

במשך השעתיים וחצי, הרבה אנשים ניגשו אלינו לשאול אם אנחנו יודעות מה קורה, לבקש מאיתנו לעשות כל שביכולתינו לתקן את המצב, וגם להביע את הדעה שאי פתיחת המסלולים היה לא פחות ולא יותר מענישה קולקטיבית. ולמה שלא ירגישו כך? אף אחד לא טרח להסביר למאות האנשים האלה שהיו בדרך לעבודה, בית הספר, בתי חולים, וכו', למה הם לא יוכלו להגיע למחוז חפצם  ומתי המחסום עשוי לתפקד כהלכה. פשוט זלזול מכוער בקהל הרב הזה. ומי שחושב שזה יוסיף שקט למזרח העיר, עליו לחשוב פעם נוספת.