עופר - החזקה וסחר באמל"ח, הארכת מעצר

צופות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
01/07/2013
|
בוקר

השופט: רס"ן מאיר ויגיסר

הסנגור: עו"ד פאדי קוואסמה

 

באולם מתנהלים דיונים בשיטת הסרט הנע.

 

שאדי מוחמד ג'מיל מחמוד, ת.ז. 907485809

 

שאדי מואשם בכניסה לשטח ללא אישור (שב"ח). הוא משוחרר בערבות והגיע לדיון כולו מצוחצח, מסופר ומגולח. אחיו (שטוען ששאדי בכלל מפגר) הגיע יחד איתו ובידו כבר היה צ'ק מוכן.

לא הצלחתי לשמוע איזה עונש נגזר עליו אבל שמעתי את עורך הדין מבקש הקלה בעניין ה"מאסר על תנאי" כדי ששאדי יוכל לבקש אישור כניסה לצרכי עבודה. תשובת השופט היא כי החוק מחייב אותו לתת עונש על תנאי למינימום שנה; על פי כללי משטרת ישראל כל מעצר גורר אחריו מניעת כניסה (לישראל) אוטומטית של שנה וחצי.

 

לאחר דיונים בעניינם של נאשמים נוספים לגבי הצעות להסדר, הנאשמים ביקשו לשקול את ההצעות והמשך הדיונים נקבע ל 18.9.13, כלומר, אחרי הרמדאן.

(נשאלה שאלה מדוע הדיונים נדחים לבקשת עורכי הדין לזמן רב. מלבד ההסבר שכבר ניתן – חודשי המאסר יחושבו כחלק מהעונש, שמעתי הסבר נוסף – האסירים עצמם מבקשים שלא להגיע בימי הצום לבית המשפט שכן הנסיעה ואחר כך השהות במקום קשים להם).

 

לאולם הוכנסה קבוצה של 6 אסירים. עורך הדין מנהל איתם שיחה ארוכה מאוד באישורו של השופט, וברור מאוד שזה התחליף לפגישות מסודרות בין עורך דין והלקוח שלו.

הששה מואשמים בייצור ושימוש באמל"ח (אמצעי חבלה) וזו תחילת ההתדיינות איתם לגבי עסקת טיעון.

נראה שהפלסטינים מצטיינים במה שקרוי "חלוקת קשב" – שיחה מעמיקה עם עורך הדין, ובו זמנית מתנהלות שיחות עם המשפחות.אסיר אחד, למשל, שאל מה קורה עם החשמל בבית החדש והתשובה הייתה שהכול ייעשה אחרי הרמדאן.

 

שופט: סא"ל רונן עצמון

תובע: סרן גלעד פרץ

סנגור: עו"ד נרי רמתי

 

נרימאן מחמוד חסן תמימי  ת.ז. 411693005 – תושבת נבי סאלח

רנא חמאדה                     ת.ז. 412514432 – מפגינה בנבי סאלח

 

הנשים מואשמות בכניסה לשטח צבאי סגור. הן נעצרו ב 28.6.13 (ליד הכפר נבי סאלח), והתובע מציין כי על פי החוק הן נעצרו ל-96 שעות וזאת על מנת להגיש כתב אישום תוך כדי המעצר.

מצורף הפרוטוקול מה  30.6.13.

מסתבר כי בשטח היו כ-70 פלסטינים ונעצרו 3 – האחד הוא אזרח זר ששוחרר מיד, ואילו נרימאן ורנא יושבו למשך יותר מ-8 שעות ברכב בשטח עד שהובאו לבית הכלא השרון.

השופט הורה על שחרורן והתובע ביקש לעכב את ביצוע ההחלטה עד לתאריך ה 1.7.13 – ובדיון הזה נכחתי.

הדיון היה ארוך ומאוד מרתק. עורך הדין טען כי הצו אינו חוקי והראה לתובע העתק של צו צבאי. התחיל דיון לא ארוך לגבי הזכות להפגין וחופש הביטוי שאת זה, טען עו"ד רמתי, אין לאסור על הפלסטינים. הוא אמר כי יש הסכמה לגבי אי כניסה לשטח צבאי סגור. הויכוח התעורר לגבי איכות המפה אותה הציג התובע. השופט אמר לתובע – הצו שלכם אינו ראוי. את המפה שאתה מציג אף אחד אינו יכול להבין (ואפילו התבדח ואמר "למה שלא תכתבו אותה ברוסית?"). התובע לא היה מוכן לקבל אף אחת מהערות השופט והודיע שהוא מתכוון להתייעץ עם הממונים עליו, ואכן לאחר ההפסקה הופיע פרקליט איו"ש סא"ל מוריס הירש כתובע.

בסופו של דבר הערר נדחה.

 

לדוח הזה מצורפים כמה פרוטוקולים. מומלץ מאוד לקרוא אותם, שכן עולה מהם ההתנכלות החוזרת והנשנית ללוחמת חופש פלסטינית שעל אף ההתעמרות עומדת על זכותה להתנגד לכיבוש בדרכים בלתי אלימות.

 

 

השופט: רס"ן סמזר שגוג

התובע: סגן דביר ויזל

הסנגור: עו"ד מחמוד חסאן

 

הנאשמת:  תחריר סאטי יוסף מנצור, ת.ז. 936077825

 

תחריר מואשמת בחברות בחזית העממית ובקשירת קשר לפעולה עוינת.

 

הסנגור מבקש לא להשיב לכתב האישום שכן עדיין אוספים את החומר של עדי התביעה. רק לפני מספר ימים הוגש כלפי עד תביעה מס' 5 (אחד המפלילים, כמובן) כתב אישום, ולכן מבקשים ללמוד את החומר.

 

התיק נקבע לישיבת הקראה ליום 29.8.13

 

בדיון נכחה גם שוש קאן מ"נשים למען אסירות פוליטיות" ושתינו יצאנו לדבר מעט עם ההורים. האב התעמק בכתב האישום בערבית. ההורים נראים למודי סבל, האם כפופה ונעזרת במקל. כשעצרו את תחריר עצרו גם את אחיה שכמובן יושב בכלא.

האב סיפר שלפני כמה שנים בת אחרת שלו, ששמה צומוד,הייתה אסורה למשך 5 שנים. הוא הורשה לבקרה רק פעם אחת בכל אותן השנים בטענה הכה מרושעת שהיא בכלל איננה בתו. גם היום, אחרי שכבר עברו כמה שנים, היה כל כך קשה לראות את הבעת העלבון הנורא שעלתה על פניו ועל פני אשתו בזמן שהוא סיפר לנו על כך.