חברון

על כביש 60 שקט  הבלון מרחף מעל בית חגי אבל השער לחברון למרגלות ההתנחלות פתוח והתנועה זורמת.

 בשובנו חזרה חלפה לכיוון חברון מכונית להתזת מים בהפגנות. אבל לא שמענו על אירועים חריגים בהמשך.

ליד מערת המכפלה תמיד אוטובוסים ומבקרים רבים מסתובבים שם,  אבל לא שם ולא בשום מחסום אחר היו מעוכבים.

חברון בצהריים מלאה ילדים ששבו מבית הספר.

בעיקול 160 הם יושבים על המדרגות המשתפצות ובוהים בחיילים. החיילים בוהים בהם בחזרה. מתנדבי ה-TIPH צופים בחיילים ובילדים שמרגישים בטוחים לעמוד גם לצדם.

כולם מסתכלים על כולם והמצלמות מעל כולם. 

ליד בית הדסה ילדי המתנחלים לעומת זאת מתאמנים בלחבוש את כומתות הצנחנים.

איזה "כיף " של ילדות מילטריסטית בחברון.

על ציר ציון הולכת קבוצה של מאמינים איסלמים עם כיסויי ראש מפוספסים שונים. מי אלה? אני שואלת את מוחמד בדאגה והוא צוחק ואומר לי שאלה הם אנשי הדאווה האיסלמית. הם הכי טובים, הוא אומר, לא מענינת אותם פוליטיקה שונאים את דאעש. הם רוצים חיי שלווה ושלום. לדבריהם האסלאם מצווה על כבוד ושקט, שמירה על המצוות בלי מלחמות ובלי אלימות. דאווה איסלמית.

טוב לדעת. גם הם בחברון.