קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
יערה רפיח גילי קוגלר
01/10/2014
|
בוקר

5:10 חנינו מחוץ למחסום בצד של עטרות, ונכנסנו דרך המחסום (עוברים בקלות).

כשהגענו אמרו לנו שטור מס' 1 לא זז. עשינו סימנים לחיילת בעניין והיא הפעילה אותו. ומאותו רגע התור הלך והתקצר.

 

5:15 פתיחת מסלולים 4 ו-5. השפיע מאד על המצב ברחבה. רוב זמן המשמרת היו טורים קצרים מאד, ולעיתים לא היו בכלל אנשים ברחבה, רק במכלאות.

בדקנו כמה זמן לוקח בזמן כזה של שקט ואווירה רגועה לעבור. תזמנו בין 25 ל 30 דקות.

 

6:05 הגיע קצין, שלא ראינו בעבר, לפתוח את המעבר ההומניטרי (הגיע בזמן!) אבל לא פתח. מכיוון שלא היו הרבה אנשים ברחבה, אז נשים, תלמידים ובעלי אישורים להומניטרי לא חשבו ללכת לעמוד שם. שאלנו את הקצין מדוע  אינו פותח - הוא אמר שכשיהיו אנשים הוא יפתח. פנינו לנשים ולזקנים בתורים והם עברו לתור ההומניטרי. נפתח.

 

6:10 מגיעים הרבה ילדים ונכנסים להומניטרי. כל כמה דקות מצטברת קבוצה והקצין פותח.

שוחחנו איתו קצת, אמרנו לו שאנו שמחות על כך שהיום, כשכל חמשת המסלולים עבדו מ5:15 אין לחץ במעבר. הוא טוען שבשבוע האחרון כל יום נראה כך.

 

6:30 עזבנו את הרחבה כשעדיין היו אנשים אך נראה שהכל על מי מנוחות. גם אנחנו בסוף עברנו דרך התור ההומניטרי. לקח לנו 15 דקות מהרחבה עד היציאה.

 

שמחים מאד שנפתח החניון!