חברון, צומת זיף

צופות: 
לאה שקדיאל ויעל אגמון (מדווחת)
19/10/2014
|
בוקר

 

המשמרת מתקיימת לאחר כשבועיים שלא יצאנו למשמרות עקב החגים.

5.36 יציאה מצומת שוקת, בצד הישראלי של המחסום עומס רב, עדין חשוך מאוד.

נכנסנו למחסום מיתר, לרגע היתה תחושה שהכביש הורחב, ולא כך הוא, אלא שהמינהל האזרחי אמר לבעלי הבסטות שאין לו התנגדות לקיומן עם יזוזו 10 מטר מהכביש, מה שרובם אכן עשו, והנה לכולם נוח ומרווח.

5.45 אנחנו בצד הפלסטיני, צעקות ודוחק שלא אופייני למחסום זה, וגם כמה צעירים שנדחקים ועוברים מעל התורים, ללא הצדקה, כי יש זרימה שוטפת, הקרוסלות לא עוצרות לרגע, אף לא לרגע אחד. לולי התנאים הקשים מסביב ניתן לחשוב שאנחנו במעבר גבול רגיל בין שתי מדינות.

לעיתים מאוד רחוקות ניתן לשמוע קול של אשה ששואל בטונים לא מנומסים איפה התעודה, למה שכחת אותם, אבל לא ראינו החזרת עובדים בזמן ששהיינו שם.

6.09 אין יותר לחץ ולכן עזבנו.

6.40 הכניסה הדרומית לחברון פתוחה ואין חיילים, גם הבלון של בית חגי איננו במקומו בשמים.

6.50 הגענו לתחנת הדלק של קריית ארבע, שם מחפשים עובדים נושאי נשק.

בית הכנסת הארעי שבצומת חברון קריית ארבע, מתחיל לקבל צורה של מבנה קבע, הקירות שעד כה היו יריעות פלסטיק כעת הן מחומר קשיח.

בכניסה לרחבת מערת המכפלה שני חיילים, לא ניגשו לבדוק אותנו, גם בהמשך אומנם יש נוכחות צבאית בעיר, לא מתפנים לבדוק אותנו, העיר רטובה מגשמים, ילדים צועדים לבתי הספר והגנים.

בצומת השוטר יש אסיפת חיילים על כל ציודם הצבאי והאזרחי, תחושה של מקום ריכוז לפני נסיעה, נראה כמו תחנת הסעות.

צומת זיף עמד ג'יפ צבאי.

מאחז עשהאל, ג'יפ צבאי יורד מהמאחז.