עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

צופות: 
חוה הלוי, ניצה אמינוב
18/06/2013
|
בוקר

 

דיווחה של חוה:

 

שופט: רס"ן סמזר שגוג

התובע: השוטר רס"ב (רב סמל בכיר) רפי סבג (בבגדים אזרחיים)

סנגור: פיראס סבאח בשם לאה צמל

 

הארכת המעצר של סלימאן עיד ימין הדאלין ת.ז. 916285752 תיק מס' 3508/13.

הוא חשוד שאיים על מתנחלים. לא נאמר כמה מתנחלים, אבל בפרוטוקול כתוב שיש לו הרשעה בגין איומים. או שזו רשלנות של בית המשפט או שיש לו הרשעה קודמת. נברר את זה בהמשך.

לעניין החשד - כל השומע יצחק. הוא בערך בן 50-60, שערו לבן ופרוע והוא רזה ונמוך ונראה מאד יוצא דופן על ספסל הנאשמים. לחשוב שאיש כזה יאיים!!!  על מתנחלים? הייתן צריכות לראות אותו. במה למשל הוא, רועה עני וזקן, יכול לאיים עליהם?  שהוא יכה אותם? שהוא אולי יהרוג אותם?? שהוא אולי ייקח את אדמתם ואת הכבשים שלהם ויפוצץ את בורות המים שלהם וירעיל את השדות וישסה בהם את הכלבים?? אולי הוא יכרות את עצי הזית שלהם או יהרוס את הטורבינה שמספקת להם חשמל?

 

החוקר מטעם המשטרה (למה חוקר משטרתי בבית משפט צבאי?) פתח את דבריו בבקשה המתמיהה לשחרר את החשוד בערבות של 1000 ₪. למה? משום שהוא, החשוד, גר "באיזה חירבה על יד יאטא וההפקדה דרושה כדי להבטיח את התייצבותו בבית המשפט". ואני, שרואה כל יום בעיתון  את תצלומי האוויר מהכור האיראני שואלת: את הכור באיראן הצלחתם לאתר ורועה שגר על יד יאטא לא תצליחו? מה הסיפור שלכם?

העו"ד אמר שלעציר אין כסף והוא מבקש לשחררו ללא תנאים. ואז קם ממקומו סלימאן הדאלין בעצמו נופף בזרועו ודיבר. המתורגמן לא הצליח בכלל לתרגם את שטף הדברים ולכן השופט שמדבר ערביתinfo-icon כמו שפת אם, וכנראה שזו באמת שפת האם שלו, ניהל בעצמו את הדיון – שאל שאלות ותירגם את התשובות. וזה הסיפור:

לסלימאן יש 18 ילדים (לפי גילו רובם כבר לא ילדים). יש לו כמה כבשים והוא רועה אותן. הוא קנה את האדמה והיא שלו. המתנחלים, כך אמר, רוצים לגזול את האדמות שלנו. הם איימו עליי ולא להיפך, ואין לי כסף לשלם את ההפקדה הנדרשת. אנחנו רעבים. אוכלים בבית רק לחם. לעניין האיום – לדבריו הוא לא איים על המתנחלים אלא אמר להם שעדיף לשחוט אותו מאשר לקחת את אדמתו.

טוב, התמונה ברורה ואינה חדשה לצערנו.

השופט בחר בדרך הפשרה וקבע שהערבות תעמוד על סך 500 ₪. וכעבור יומיים, כלומר ביום חמישי ה-20 ביוני תיערך בדיקת ערבות שפירושה לבדוק שוב אם העציר יכול לשלם אותה. אבל לא היה צריך, כי בשבת  שאלתי את לאה צמל והיא אמרה לי שתעאיוש שילמו את הסכום והאיש חזר לביתו בינתיים עד ההתייצבות הבאה במשטרת חברון  ב-18.8.13.

 

אני מציעה לתעאיוש ולכל שאר הארגונים והאנשים הטובים שממהרים לשלם ערבויות וקנסות עבור פלסטינים: אל תעשו את זה. אתם משלמים לכיבוש ולתחזוקתו. אם יש לכם כסף לשלם תנו אותו ישר למשפחות שיוכלו להתקיים בזמן שיקירם כלוא, והכסף הזה לא ילך לקופת הצבא. 

 

עבדאללה יאסר מוחמד שואמרה - ת.ז. 941675712

סנגור: עו"ד אחמד ספיה 

התיק שבידי הסנגור עב כרס והסיפור כולו מסובך ומפותל ונועד לחובבות קומדיות בלשיות ושיש להן סבלנות.

 שני המתלוננים בעלי שמות ענוגים - עידן ואלמוג – לקחו מכונית, אולי קיבלו בהשאלה מחבר ואולי לקחו רכב שכור – הגרסאות משתנות מדי פעם, יצאו לדרך מאילת כדי לקחת את בנותיו של אחד מהם מחיפה. בדרך, על פי גרסה אחת, הם פגשו שני פלסטינים מהשטחים, ועל פי גרסה שנייה הם נסעו לחברון לפגוש אחד מהפלסטינים הללו המוכר לאחד משני המתלוננים משום שהם התיידדו בכלא (והבנות, יש לזכור, מחכות בחיפה), ואחר כך המשיכו לנסוע יחד. בנקודה מסוימת בדרך עידן ואלמוג יצאו מהרכב (להתפנות כלשון בית המשפט) והשאירו את שני הפלסטינים ברכב.

עידן ואלמוג מסרו כמה גרסאות שונות [במשטרה] בעוד ששואמרה מסר גרסה אחת והוא עומד על דעתו. באחת הגרסאות שני היהודים טענו שהפלסטינים תקפו אותם, בגרסה אחת גם ירו עליהם ולקחו את הרכב. (ועל כך הם נעצרו, ואחד מהם, עבדאללה שואמרה, עצור עכשיו).

גרסת שואמרה טוענת שעידן ואלמוג לקחו אותם כדי שיתווכו בינם לבין הקונה האלמוני שעד עכשיו עוד לא איתרו אותו. שמו ידוע, סופיאן, וגם מספר הטלפון שלו, אבל התובע אמר שאין אדם עם שם כזה.

בסיפור הזה יש שני יהודים, עוד פלסטיני אחד שנטען שהוא הקונה שקנה מהם את הרכב תמורת 6000 ₪, חברת השכרה שאולי בכלל לא הייתה ולא נבראה, עוד חבר מאילת שאולי נתן להם את המכונית שלו ואולי לא, ושתי בנות, שאולי היו ואולי לא נבראו, שמחכות לאבא שלהן בחיפה, שוטרים שבאו מיד ועצרו את שואמרה, והרבה מאוד שינויי גרסה שנגמרו ב"לא זוכר". הם, עידן ואלמוג, אפילו לא זוכרים אם בדרך לחברון הם עברו במחסום.

התובע הצבאי אמר שעידן ואלמוג נעצרו, נחקרו באזהרה ושוחררו. אין כוונה להעמידם לדין.

השופט שאל: ניסיתם לברר אם אכן עידן ואלמוג ניגשו לחברת השכרה על מנת לשכור את הרכב?

כן, ביררו אבל התשובה לא נשמעה בבית המשפט. עוה"ד טוען שבכלל שני היהודים פשוט שכרו את הרכב והתכוונו לטעון שהוא נגנב, למכור אותו ולקחת את הכסף.

 

טוב, השופט הבין שיש פה סיפור מביך וההחלטה בעניין הארכת המעצר הייתה אמורה להינתן ב-24.6.

היינו בעופר וחיפשנו את שואמרה ואת השופט, אבל לא מצאנו לא את זה ולא את זה.

אלמלא הקונטקסט הפוליטי הסיפור הזה היה יכול להיות קומדיה בלשית טובה, אבל רק צד אחד היה צוחק. ואולי ננסה בכל זאת להשיג את פרוטוקול החלטת השופט.

 

שואמרה  השתחרר היום (2.7.13). הוא זוכה מאשמת תקיפה וגנבה והואשם רק בהתחזות, ועל זה הוא ישלם קנסinfo-icon.

 

 

דיווחה של ניצה:

 

באולמה של רס"ן הילית בר- און היה עו"ד אלערג' הסנגור במרבית הדיונים, וברוב המקרים הוא ביקש דחייה עד לאחר הרמדאן (הרמדאן מתחיל ב-9.7 וב-8.8 מתחיל החג עיד אל פיטר).

 

אסמאעיל נג'יב אבראהים פראג' - ת.ז.  85119924

 

סנגור: עו"ד אלערג'

 

ישיבת סיכום.

 

כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון כולל 3 סעיפים:

בסעיף הראשון 3 עבירות: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת; היה חבר ופעיל בחזית העממית; היה חבר בחולייה עם עוד ארבעה, כשהמטרה הייתה זריקות אבנים ובקבוקי תבעירה.

הסעיף השני מדבר על זריקת חפצים לעבר כלי תחבורה נוסע בפברואר 2011 במחנה דהיישה (שם אסמאעיל גר)

על פי הסעיף השלישי בחודש מרץ 2011 הוא נפגש עם חבר בשעת לילה מאוחרת, וכשעברו במקום ג'יפים של הצבא הוא יידה בקבוק תבעירה.

בשלב הטיעונים לעונש מדברים על מידרג ענישה בפרשה זו ביחס לעונשים שקיבלו עדים אחרים בפרשה.

השופטת פונה אל הנאשם ושואלת על גילו (בן 21) ולעיסוקו – אסמאעיל פארג' סטודנט למשפטים באוניברסיטת אל קודס.

השופטת מקבלת את עסקת הטיעון וגוזרת עליו 23 חודשי מאסר (הוא נעצר בסוף 2011), 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 4 שנים וקנס בסך 3000 ₪ או 3 חודשי מאסר.

בני המשפחה שנכחו באולם מאוד שמחו לתוצאה ואמרו לי שאם יורידו לו משהו על התנהגות טובה הוא יהיה בבית בחג.

 

 

שוש קאן מארגון "נשים למען אסירות פוליטיות" הגיעה כדי להיות בדיון של נהיל אבו עיישה מחברון.

נהיל נעצרה בביתה בתאריך 14.3.13, ומאז היא נמצאת בכלא השרון (תל מונד).

נכנסתי עם שוש לשמוע את הדיון שהתנהל ע"י נשיא בית המשפט סא"ל מנחם ליברמן.

 

הסנגור:עו"ד:איליא תיאודורי

 

נהיל כופרת באשמה. עו"ד תיאודורי ביקש דחייה עד לאחרי הרמדאן והדיון הבא נקבע

ל 1.9.13.

 

 

חלק מאוד משמעותי של הדיווח מבית המשפט הוא המפגש בחצר עם המשפחות. הפעם פנו אלי שני אבות לקטינים בני 16 מביר זית שעצורים כבר שבועיים. האב מספר שלקחו אותם לתחנת המשטרה במטה בנימין (הקרויה בפי הפלסטינים תחנת רמי לוי), חקרו אותם עם מכות במשך 4 ימים שבסופם הודו (ואיך לא) וחתמו על כל מה שהוגש להם, אף שאין להם מושג על מה חתמו [כתוב בעברית]. האב מספר כי בזמן שנטען שהבן זרק אבנים הוא היה בבחינות סוף השנה בבית הספר. בגאווה רבה ציין האב שהבן הוא הראשון בכיתה, בשנה הבאה יצליח בבחינת הבגרות ואחר כך ימשיך את לימודיו ויהיה מהנדס או עורך דין כמו יתר אחיו.

אינשאללה.