ג'יוס, כפל חארת', כפר ג'מאל, עזבת אלטביב, עזון, פלאמיה

צופות: 
ג'ניפר, שוש חן, שוש (אורחת מאנגליה), ליליה פתר, פיצי (מדווחת).
14/09/2014
|
בוקר

משמרת היכרות ומיפגשים מקומיים. 

 

9.30 יציאה מכפר סבא ברכב נדים.  המטרה: להציג בפני החברות החדשות והחדשות קצת פחות, מעט ממירקם החיים בגדה הכבושה.

יצאנו אל כביש 5, דרך מעבר שומרון בו אף אחד לא שם אלינו לב, כמובן. דיברנו על הכביש הרחב והמואר שנבנה למען ההתנחלויות, והנסיעה עליו הותרה לפלשתינים רק לפני כמה שנים, וגם זאת עד נקודה מסוימת, ממנה יש להם אפשרות לחזור אל כפריהם.

נכנסנו לכפ'ל חארת'. השם של הכפר הוא כנראה שיבוש של "כלב". kalev)),או שהמתנחלים החליטו שזה מקור השם, וקידשו קבר שנמצא במרכז הכפר, בצמוד לבית הקברות המוסלמי שם.

בויקיפדיה מצאתי שהמבנה קרוי בערבית "נבי תול כפל", כאשר כפל הוא שמו של כלב בן יפונה בערבית. זה נחשב גם מקום קבורתו של יהושוע בן נון, שנקבר על פי המקרא ב"תמנת סרח". המתנחלים החליטו שתמנת סרח היא כפ'ל חארת'. לשם הפתרונים.

קבוצה של פועלים מקומיים עבדה שם בבנייית גדר לבית הקברות המוסלמי, כדי למנוע  השחתת קברים על ידי המתנחלים, הבאים לערוך הילולות בלילות סביב הקבר ה"מקודש", כשהצבא מאבטח אותם, כמובן.

 אחד הפועלים דובר עברית, והוא סיפר לנו מה עובר על תושבי הכפר: החיילים באים לפנות ערב ומתריעים על העלייה לקבר העתידה להתקיים, ואחר כך נעמדים במספר נקודות בכפר, וצופים על הנעשה. בלילה מגיעים החוגגים, בקולות שירה ותיפוף רמים, המעירים את אנשי הכפר. זה נמשך עד חמש לפנות בוקר, מספר פעמים בחודש. על פי הלכלוך והזבל סביב הקבר ובבית הקברות המוסלמי, נערכת שם הילולה גדולה.

במקום הוצב שלט של מפקדת שומרון ומשרד הדתות, המודיע על "קדושת" המקום.

ממשיכות לעבר כביש 55, דרך כביש הרוחב המתוחזק היטב, שמוביל דרך נופים ויקיר אל עמנואל.  הנוף יפהפה, והבנייה המסיבית של ההתנחלויות מקלקלת. בכניסה לעזון ג'יפ צבאי.  הרעב תקף אותנו, אז אכלנו פאלפל במקום ידידותי  (5 ש"ח מנה ושתייה). ותוך כדי כך ג'ניפר ושוש נפלו זו לזרועות זו, כשגילו הכרות רבת שנים ביניהן.  ככה זה בווטש.

בג'יוס הזיזו את הגדר, ושער פלאמייה כבר לא נראה לעין, אבל האדמה פצועה לאורך קילומטרים, וייקח שנים עד שהיא תהיה שוב כשרה לעיבוד.  אחת משש הבארות של ג'יוס הוחזרה לשיטחן, וצינור מזרים מיםinfo-icon לכפר. בא סוף לשתיית מים מזוהמים מהבאר של עזון?

בכפר ג'מאל בקרנו במכולת  המקומית, התכבדנו בתה וקפה, ושוחחנו עם בעל הבית בעברית. הוא נזהר מלבטא דעות קיצוניות, ואומר רק שכאב להם מה שחיל האויר עשה בעזה. אומר גם שאצלם לא מרגישים שינוי בין מה שהיה לפני המלחמה לאחריה.

עברנו דרך עזבת אלטביב- בית הספר שוקק תנועה, ואוהל המחאה עדיין ניצב.

בשער חבלה הענינים כרגיל. השער פתוח לרווחה והבידוק זריז. בצהריים אין תנועה רבה. 

14.15 יצאנו חזרה.