בורין (יצהר), זעתרה (צומת תפוח), חבלה, עזון, ענבתא

מכיוון שלא היתה לי שותפה למשמרת וזה היה מאד דחוף לצאת למשמרת  ביקשתי מחברה שתתלווה אלי.

13.45 חבלה -- התחילו בסגירת השערים ב- 13.53 שבע דקות לפני הזמן וב - 14.00 החיילים כבר עזבו.

13.50עזון -בכניסה לכפר ג'יפ לידו עמדו חיילים .

 14.35 מחסום זעתרה/תפוח - מאוייש לא היו הרבה כלי רכב.

15.00 בורין  --בעקבות מה שקראתי בעיתון אלאיתחאד ביום רביעי על מה שקרה בבורין דיברתי עם מוניר והוא נפגש איתנו וספר מה קרה.

ביום שלישי 23.9 בשעה שש בבוקר החיילים סגרו את כל הכניסות לכפר כולל דרכי עפר, הם מנעו מהפועלים לצאת לעבודתם ומהמורים להגיע לבתי הספר ,המחסום הוסר רק  בשעה 12 בלילה.

שני צעירים תושבי הכפר, הגיעו עם רכב לכניסה  הראשית של הכפר בחזרה הביתה  החיילים לא נתנו להם להכנס  שני הצעירים התווכחו עם החיילים ואז החיילים אזקו אותם, קשרו את עיניהם והושיבו אותם על האדמה עם הפנים לקיר. הם עשו חיפוש בתוך האוטו . במקרה עבר חבר של אחד העצורים וראה את הרכב  בצד הדרך והתקשר לאחיו .

האח הלך עם עוד מישהו  וביקש מהחיילים שיתנו את המפתחות של הרכב כדי שיקח אותו הביתה ,  החייל נתן לו את המפתחות וכשהתכופף לפתוח את דלת האוטו בא חייל ונתן לו מכה חזקה בגב בקנה של הרובה  בצורה ספונטנית הוא פנה לאחור ודחף את החייל, ואז ארבעה חיילים קפצו לעברו והתחילו להכות ולקלל אותו ואת חברו. גם הם נעצרו. חייל אחד בא ואמר  להם לעמוד ולהרים ידיים ולפתוח את הרגליים הוא ירה לעבר אחד מהם,  זה שהתווכח איתו, מטווח אפס בין הרגליים הכדור נכנס לו לרגל ויצא  מהצד השני.  לא נתן לו לשבת עד שהתמוטט. הגיע אמבולנס של הצבא וחייל שירד ממנו חבש את הפצע. עד שהגיע האמבולנס הפלסטיני ולקח אותו לבית החולים בשכם.  הוא עדיין מאושפז. 

את העצורים האחרים שאחד מהם נשברה לו הלסת מהמכות לקחו לבסיס בחווארה שחררו אותם אחרי שלוש שעות כשחנה ברג התערבה. למשפחה של הפצוע לא נתנו לצאת לבקר אותו. 

השמות שלהם הם: נסר מנסור 22,    מונתסר מנסור 25, בהאא עמראן 19.

במחסום חווארה  ובבית פוריכ -אין חיילים .

17.25 מחסום ענבתא -  מאוייש ובדקו כלי רכב שיצאו.

כשהיינו ליד שער חבלה  התקשרו אלי מדיר -אלע'סון עשר 636 שער חקלאי התלוננו  שהשער נפתח מאוחר מאד בשעות הצהרים במקום בשעה 13.30 נפתח בשעה 17.00 מזה כמה ימים. אנשים,  נשים וילדים  שאמורים לחזור הביתה בצהרים נשארים תקועים ליד השער בחום בלי מים ובלי אוכל.  התקשרתי  למת"ק  הם אמרו שהם מודעים לזה  והעניין בטיפול.