ג'יוס, מעבר אייל

9:15 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

אתמול אחר הצהרים ארעה תקרית במעבר איל שבמהלכה נהרג נהג מכונית פלסטיני ונפצעו שני נוסעים. כלי התקשורת תארו את התקרית כ"ניסיון דריסה": "לוחם מיחידת כפיר שחש בסכנה ממשית לחייו השיב באש לעבר הרכב." דובר צה"ל הגדיל לעשות ומסר כי הנהג ניסה "לדרוס גם חיילים וגם אזרחים". היות ו"ניסיונות דריסה" אירעו בחודשים האחרונים והותירו סימני שאלה קשים, יצאנו למעבר איל לנסות לדלות פרטים ממקורות אחרים.

ליד הכניסה למחסום אנחנו פוגשים את א. פלסטיני ישראלי שנכח אתמול בזירת האירוע  והיה עד ראייה לתקרית. וכך הוא מתאר את השלבים של האירוע שהסתיים בצורה כה טראגית:

נהג רכב המיצובישי הוביל שמונה פועלים ללא אישורים שהיו בדרכם לישראל לעוד יום עבודה. הם הגיעו למחסום החקלאי בג'יוס, שהיה פתוח, והחליטו לעבור דרכו. משם, דרך התנחלות צופין הגיעו בדרך חקלאית למעבר איל. נוסעי הרכב לא ידעו שמצלמות עקבו אחריהם. חיילים במעבר איל קבלו הודעה שרכב חשוד מתקרב אליהם. חיילי כפיר יצאו מן המחסום ורצו לכיוון הכביש. אחד מהם ירה שלושה כדורים שנקבו את גלגלי הרכב. בו בזמן, חיל אחר ירה לכיוון הנהג ופגע בו במצחו. הנהג אבד שליטה על הרכב.  

א.  ראה כיצד ראשו של הנהג נשמט , "ברגע זה הוא היה כבר מת", הוא מבהיר. אנחנו הולכים בעקבותיו אל זירת האירוע. א. מראה לנו את המסלול שבו נע הרכב  עד שנתקע  בערימת חול ונעצר. הרכב פנה לאחר עיקול בכביש ימינה, והחיילים ירו עליו משמאל, "אז איך יכול מפקד מעבר איל לומר לעיתונאים שהיה כאן סיכון לחיילים בגלל ניסיון דריסה?".  פרט לנהג שנהרג,  נפצעו גם שניים מהנוסעים.  האחד נפצע קשה ופונה על ידי אמבולנס לבי"ח מאיר, השני טופל במקום ונלקח  מהמקום ברכב צבאי. הנוסעים שלא נפגעו הוסעו אף הם מהמקום. בדיקה שנעשתה ברכב גילתה כי לא היה בו נשק או אמצעי חבלה.

א.      מעלה בפנינו שאלה נוקבת: אם הרכב היה חשוד ותחת מעקב, מדוע לא חסמו את דרכו לפני, או אחרי שהגיע למחסום איל? אפשר היה לחסום את דרכו על ידי מתיחת דוקרנים על הכביש. שתי מכוניות משטרה שהיו חבויות מאחורי עץ ענף במרחק של כ-200 מהמחסום היו יכולות לעצור אותו. אילו הרכב היה ממשיך בנסיעתו, גם משטרת טייבה הייתה יכולה ללכוד אותו. א. מדגיש כי באזור הזה מקרים של חיילים העוצרים כלי רכב לצורך איתור פועלים ללא אישורים הם שכיחים למדי. לכן, המקרה הזה -  עוד כלי רכב חשוד בהסעת פועלים ללא אישורים שנעצר -  לא היה צריך להיגמר כך.  מסקנה –  כאן היה הרג בכוונה תחילה.

10:45 אנו מגיעים לג'יוס  - מקום היציאה של הרכב, בתקווה לשמוע  פרטים נוספים על התקרית. בתחנת המוניות , שמפת ישראל משנת 1948 מקשטת בה את הקיר, אנחנו פוגשים קבוצת נהגים. הנה הסיפור שלהם:

התעודה של הנהג שנהרג הייתה מזויפת. גם מספר הרכב זויף. הנהג נעזר בקצין דרוזי  שתמורת שוחד נהג להנחות אותו מתי ניתן להבריח פועלים מבלי להיתפס. התהליך היה כזה: הפועלים היו עוברים דרך המחסום החקלאי בג'יוס ושם הנהג היה אוסף אותם. הקצין הדרוזי ישב ליד מעבר איל ומשם הדריך  הנהג אם ניתן לצאת לדרך ולעבור בבטחה.  אתמול הדרוזי לא הגיע למשמרתו כי יתכן שהוא הלשין על הנהג ולא רצה להיות נוכח. לא חיילים יצאו לקראת הרכב, אלא שלושה בלשים בתלבושת צבאית שהגיחו מתוך מכונית צבאית בצבע לבן. הנהג הבחין בהם, ניסה לברוח, ואז הם ירו בו.     

ראשומון אמיתי...

דרך האירוע הקשה הזה  מצטיירת תמונת החיים של פועלים פלסטינים קשי יום, ששלטונות הכיבוש מגדירים אותם כשב"חים ובכך מונעים מהם לעבוד ולפרנס את משפחותיהם. הפועלים הללו מסכנים את חייהם ומכלים את כוחותיהם בעבור הפרוטות שמעבידים ישראלים מואילים לשלם להם, או שלא.