בית פוריכ, חווארה
נסענו לחתונה של ידידים מבקעת הירדן בטובאס שבצפון הגדה.
בחווארה הייתה נוכחות גבוהה של צבא – ג'יפים צבאיים וחיילם עומדים בנשק שלוף על סלעים לצד הדרך.
15.50 - תור של עשרות מכוניות השתרך ממחסום חווארה בה חיילים עצרו כל תנועה לשכם וכן בפניה שמאלה לכיוון ג'ית.
מכיוון שלא יכולנו להמשיך חנינו בחנות המתוקים לשתות קפה. שאלנו 2 צעירים שעמדו לצד הדרך מה קורה . התשובה " הצבא הירדני מונע תנועת כלי רכב" . "הצבא הירדני?" התפלאנו. " כן, כי שמענו אין כבר כיבוש אז זה בטח צבא ירדני" ענו...
אחרי רבע שעה הסירו החיילים את החסימה והתנועה החלה לזרום.
נסענו דרך מחסום חווארה הנטוש. ליד כפר קליל הייתה שריפה גדולה של קוצים. הנהג אמר שילדים הדליקו את השדה. מראה מפחיד כי האש התקרבה לבתי הכפר.
המשכנו דרך דרום שכם כאשר מחנה מעסכר ובלטה משמאלנו. מימינו היה עשן סמיך ואמבולנסים החלו לחלוף על פנינו תוך כדי צפירות , לכיוון בית פוריכ. הנהג טילפן לברר ואמר שיש הפגנה במחסום בית פוריכ. יש גם בשכם הפגנה ויידויי אבנים וירי של הצבא, הוא דיווח, אך לא ראינו סימנים לכך.
כל הדרך צפונה משכם היתה שקטה, ללא אירועים וללא נוכחות צבאית ישראלית או פלסטינית. תענוג.
בדרכנו חזרה ב-19.00 עדיין התקיימה ההפגנה בבית פוריכ ודווח לנו על 7 פצועי ירי.
על הכביש , ליד מחסום חווארה לשעבר בערו צמיגים – אות וסימן להפגנה שהתקיימה כאן לא מזמן.
ושוב – נוכחות כבדה של צבא הכיבוש כל כמה מטרים. מה אגיד לכם ? הרגשנו בטוחות יותר במקומות שלא נכח הצבא.
סך הכל תחושה אווירה מאוד מתוחה בכל האזור - ניצני התקוממות עממית ?