בית לחם (300), מת"ק עציון

6:30 –  הרבה אנשים ומכוניות בחוץ כרגיל. גם היום א' מיודענו עדיין אינו נמצא בחוץ כבדרך כלל, סימן שיש לחץ בתור. בפנים 5 עמדות בידוק פתוחות ובנוסף קצין ומאבטח מכניסים אנשים דרך השער שבין העמדות. בהמשך העבירו אנשים מעל גיל 40 ללא בדיקה במחשב דרך עמדה 6. מ' האקומנית משוודיה מספרת שהיום עמוס מאוד והמעבר איטי יחסית. אחרי כמה דקות מגיע א' וגם הוא אומר שהיום עמוס מאוד. ראינו מעטים שסורבו לעבור והוחזרו לאחור. אחד מהם, בחור צעיר, הוחזר כי האישור שלו הוא משעה 8:00. הוא מקבל את הצורך לחכות לשעה הנקובה בהיתר אך מוחה על כך שהחיילת בעמדה צעקה עליו.

היו כמה שנחשדו שההיתר שלהם מזויף. החיילים והשוטר בודקים. חלק הורשו לעבור לאחר זמן קצר. אחד נלקח פנימה ע"י השוטר ואח"כ החזיר אותו השוטר חזרה לבית לחם, תוך שהוא מזהיר אותו לא לעשות זאת שוב. מאבטח, שלא ראיתי בעבר, שואל מי אני ומי היא מ'. על מחסום ווטש הוא שמע, על האקומנים לא. אחרי הסבר קצר שלי אין לו הסתייגויות ומ' ממשיכה לעמוד לידי בפינת האולם. הקרוסלה בעמדה 1 שוב נתקעה ואנשים משתחלים בין השלבים.

אנשים עוברים וחלקם מברכים לשלום. חלק מתלוננים על מצב המעבר היום. אחרים מבקשים פרטי התקשרות עם סילביה עבור קרובים ומכרים מנועי כניסה לישראל. מגיע ח', אחד הסוחרים שההיתר שלהם הוחרם לאחרונה ועמד עם סילביה בקשר. הוא מספר שהצליח סוף סוף לקבל אישור סוחר חדש, לאחר שהביא חשבוניות עדכניות מחודשים יולי ואוגוסט ללשכת המסחר הפלסטינית ודרש מהם לסייע לו לקבל שוב היתר. לדבריו גם סוחרים אחרים קיבלו היתרים מחודשים.

פרשת החרמת ההיתרים של כ- 200 – 300 סוחרים באזור בית לחם בטענה שהם "אינם סוחרים", היא דוגמה לדורסנות והדיכוי בו חיים הפלסטינים תחת משטר הכיבוש. גם אם נניח שיש חשדות שהאדם איננו סוחר, אם היו קוראים לו לשימוע במת"ק, מבקשים להביא מסמכי סוחר בטווח זמן מסוים – דיינו. אבל לא: דבר ראשון מחרימים את האישורים ממאות אנשים ומשאירים אותם ללא פרנסה, בדיוק לקראת חג הרמדאן. אחרי חדשיים והרבה טרטורים מחזירים להם את האישור. חלק נאלצו לקחת עורך דין ולשלם כסף טוב על כך. חלק התרוצצו מלשכת המסחר הפלסטינית למשרד הקישור הפלסטיני ולמת"ק. זאת שיגרת החיים תחת כיבוש.

קצת אחרי 7 האולם מתחיל להתרוקן ונותרו רק 2 עמדות פתוחות. עזבנו ב-7:25 ונסענו לפגוש את בנה של ג'מילה בכניסה לחוסאן, ולהצטייד בשמן זית וזיתים.

מת"ק עציון (גוני וסילביה מדווחות)

במת"ק שוב עובד הרמקול המתאר בקולי קולות את תהליך הנפקת כרטיס מגנטי. היו די הרבה פניות אלינו הבוקר וחילקנו בינינו את הטיפול בפונים. ענינו לשאלות רבות; הסברנו לכמה מהפונים אלו מסמכים צריך להשיג כדי לקדם את עניינם; הפנינו אחדים לחיה לטיפול במניעת משטרה, ואחרים לעדה לטיפול במניעה הנובעת מקיום חובות כספיים; מלאנו פרטים והחתמנו על  ייפויי כוח לסילביה או לעו"ד, להמשך הטיפול הרשמי בפונים.

במקרים שהיו לפונים כל המסמכים הדרושים, כתבנו להם בקשות להסרת מניעת שב"כ, אותן הגישו בחלון לחייל. שמנו לב, שאלו שנכנסו למסור את הניירות, השתהו שם זמן רב מהרגיל ולא יצאו עם וואסל (הקבלה המעידה שמסמכיהם התקבלו ומתי הם עתידים לקבל תשובה) עד לעזיבתנו. במקרים כאלה אנו מבקשות מהם לשלוח את הקבלה אח"כ בפקס, לצורך מעקב שלנו  ובדיקה שהבקשה בטיפול ושהפונה יקבל תשובה מסודרת.

אדם אחד עזר לנו בתרגום בסבלנות רבה. בסופו של דבר גם הוא סיפר על בעיה: מספר פועלים עבדו בבית ובעל הבית שאל אם מעוניינים לרכוש רכב. חבר שלו מוכר רכב מסחרי שעולה 100,000 ש"כ ב- 60,000 ש"ח. בתרגום חופשי: "כאשר הנדבה גדולה אפילו הקדוש מטיל ספק". אבל לפי הסיפור אחד מהם התפתה. הם ביררו שקנייה כזו כשרה בשטחים (מבחינת שנת ייצור הרכב) וסגרו את העסקה. הוא שילם 20,000 ש"ח במזומן (בדינרים ירדנים) כמקדמה עד למסירת הרכב. ואז נעלם המוכר. יש אמנם עדים לתשלום אבל אין קבלה כלשהי... במקרה כזה הדבר הסביר הוא להגיש תלונה במשטרה ולתבוע את המוכר. אבל זה מסכן את האישור של המתלונן ואולי גם של העדים. אז כנראה ששום דבר לא יעשה והכסף לא יוחזר.