חיזמה, קלנדיה

הבוקר התחיל באופן חיובי עם הנחה. רק 10 ש"ח בחניה (החניון עדיין סגור)

05:15 הגענו למחסום, תור עד הכניסה לסככה, רק 3 עמדות פתוחות

05:30 פעם ראשונה מאז שהגענו שהעבירו אנשים במכלאות. הכל מאוד איטי ולא זז, האנשים עומדים בשקט ומחכים. שיחת טלפון למת"ק לא עזרה. התור מגיע כבר עד החניה.

05:38 עוד פתיחה למעבר מעט אנשים לעמדות הבידוק. שיחה נוספת למת"ק- "זה לא יעזור אז חבל על השיחה"

05:40 הגיע שוטר לאקווריום, נפתחו עמדות 4 ו 5

05:41 המכלאות נפתחו להרבה זמן יחסית (בערך דקה ולא כמה שניות), כל מי שישב בשקט וחיכה בצד שיזוז משהו, התחיל לרוץ לעבר הכניסה ונוצר פקק בכניסה למכלאות, כשנעצרו הקרוסלות- התחיל בלאגאן, דחיפות, צעקות (תמונות וסרט מצורף)

05:45 כל מי שלא רוצה לדחוף ולצעוק נעמד ליד הגדר או יושב בשקט. אין יותר תור, יש צעקות ובלגאן.

06:00 עדיין דוחפים. חבר מספר שזו השעה שמגיעים האוטובוסים של עובדי מפעל העופות של עטרות, אז נוצר עוד לחץ. התור עד מגרש החניה. גם התור למעבר ההומניטרי גדול

06:03 הגיע קצין ו2 מאבטחים שלא מבינים למה כל הבלגן בחוץ. נפתח המעבר ההומניטרי (יחסית בזמן). הרבה מנסים לעבור בו, גם ללא אישור ושולחים אותם לתור הרגיל.

אנחנו מדברות עם הרבה אנשים. שואלים אותנו איפה יפורסמו הצילומים, האם זה כדי שישנו את הנהלים ויהיה להם יותר קל לעבור. הלוואי. כנראה שלא... אחד מהבחורים הצעירים אומר שזו פדיחה שאני מצלמת אותם דוחפים. אני אומרת שזו פדיחה שאנחנו גורמים להם להתנהג ככה. כל אחד והזווית שלו..

06:15 עדיין דוחפים במכלאות, כל הזמן מגיעים עוד אנשים לתור ההומניטרי העמוס יחסית

06:25 נראה שנרגע קצת, אבל עדיין דוחפים בכניסה למכלאות. התור מגיע עד סוף הסככה, אבל הרבה מהאנשים יושבים בצד ומחכים שיעבור זעם

06:30 גם ילדים בדרך לבית הספר מגיעים למעבר ההומניטרי

06:40 אנחנו עוזבות, עדיין עומס בכניסה למכלאות, תור עד מגרש החניה, תור הומניטרי עמוס (והקצין, שוטרת שהצטרפה, 2 מאבטחים עומדים בצד ומדברים)

פקק של החיים (!) בחיזמה.