ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל

4:10 הגענו באחור. ראשוני העוברים כבר בחוץ. בהתקרבנו לגדר ההפרדה נוכחנו שהוקמה גדר מתכת אטומה וגבוהה, ובראשה תיל לכל אורך גדר הרשת שחצצה בין שטח ישראל לשטח C. לא יכולנו לראות את התור לפני הכניסה דרך הקרוסלות, לא יכולנו לדבר עם אנשים, ולא ראינו צעירים מטפסים מעל המעבר וקופצים לראש התור. גם לא שמענו צעקות מחאה, כפי שהיו בעבר. עדיין הכניסה דרך הקרוסלות היא בפעימות. ממלאים את החצר החיצונית ועוצרים, עד שהיא מתרוקנת לפני פתיחה מחדש.לאור חוסר היכולת ליצור קשר עזבנו כעבור דקות ספורות.

4:20 אנחנו עוברות לצד היציאה מהמתקן לתוך ישראל. מרחב השהיה הוקטן בהרבה כבר לפני כחודשיים באמצעות גדר אטומה. עכשיו גם השירותים הועברו. צפוף ודחוס. ניתן להציץ מבעד לגדר אל אתר הבניה, ולראות התקדמות ניכרת בבניית מרכז המסחר המתוכנן שהוא גם הסבה לצמצום מרחב השהיה של העוברים. 
קצב היציאה מהמתקן מרשים ביותר. המון מצטבר ליד הקרוסלה היחידה. שומר מודיע שפותח את השער הצדדי – ללא קרוסלה – אבל למרות נסיונות העוברים השער לא נפתח....

שיחת טלפון עם מנהל המתקן, להבנת פשר הגדר האטומה החדשה בין בין ישראל לשטח C: התחילו העבודות להקמת מסלול כניסה חדש, כפי שראינו בתכניות לפני מספר חודשים. עובדים במקביל במלוא הקצב הן על מרכז המסחר הן על מסלולי הכניסה החדשים שיכללו גם מסלול נפרד לנשים...

4:40 עזבנו למחסום אייל.

עם הגיענו – הדבר הבולט: אוטובוסים ציבוריים להסעת העוברים ליעדים שונים. באירתאח – רק הסעות למקומות עבודה מאורגנים – או חאפרים.

המון אדם כבר בחוץ. במגרש פתוח תפילה המונית עם מישהו שקורא בקול. שאלנו, ונאמר לנו שזה לא משהו מיוחד היום, זו תפילה כל בקר בשעה הזו...

ערכנו סיור סביב המתקן, ראינו את הסדר ונוחות המתקנים במקום, שמראה התיחסות מכבדת לקהל. גם זה משהו.

5:15 עזבנו.