ג'בע (ליל), קלנדיה
הגענו למחסום בקלנדיה קצת אחרי השעה 16:00 אחרי התמודדות מורטת עצבים של יותר מ-20 דקות עם פקק התנועה האימתני בכיכר הדרומית. התנהלות המחסום הייתה רגילה, עם זרם חלש אך תמידי של אנשים המגיעים מכיוון רמאללה. שני מעברים פעלו כמעט כל הזמן שהיינו במחסום וכשהתארך התור במעבר מס' 1 הש"גית בבודקה הכריזה שגם מעבר מס' 4 פתוח. היו תורים של כ-10 איש בכל מעבר אך הם התקדמו די מהר.
נראה לנו שסגירת מגרש החנייה (שעומד ריק מאז הרמדאן) מחריפה את בעיות התנועה בסביבות המחסום. מכוניות חונות בכל מקום, מצרות את הכבישים וסותמות את איי התנועה. תורי המכוניות משתרכים לכל כיוון – גם בואך קלנדיה מרמאללהבצפון וא-ראם בדרום וגם תורי המכוניות בדרכן מכביש 60 לרמאללה, שבכלל לא מתכוונות להגיע לקלנדיה אבל אין להן ברירה אחרת אלא להצטרף לתור ולהזדחל למחוז חפצן. לפעמים השלטונות מקלים על הפקק בכיכר הדרומית ע"י פתיחת השער הגדול בחומה כדי לאפשר כניסה ישירה לא-ראם. חבל שמדיניות זו לא מופעלת לעתים יותר קרובות. נראה שבעיות התחבורה צפונית למחסום ידרשו פתרונות יותר רדיקאלים.
בדרך חזרה לירושלים ראינו שחיילים שוב מאיישים את מחסום ליל/גבע אך הם לא הפריעו לתנועה שזרמה חופשית.