זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), תיאסיר

צופות: 
נירית חביב ודפנה בנאי
04/08/2014
|
בוקר

8.45 - צומת זעתרה (צומת תפוח)  לא מאוייש. יש פקק אך הוא נובע מעומס הבוקר והתנועה שנתקעת בכיכר.

 

9.00 - מעלה אפרים – לא מאוייש, אבל כל העמדות ממוגנות בשקי חול + 2 עמדות חדשות על הכביש בין חמרה לכביש 90. האם מצפים שהעם הפלסטיני יגיע למחסום נידח זה בהמוניו ? יותר סביר שהמיגון נועד לצרוב בתודעת החיילים שפה זה מקום מאוד מאוד מסוכן.

לאורך כל הדרך עד חמרה לא ראינו אף רועה צאן עם כבשים. בדרך כלל באזור "האמבטיה של גיתית" יש עדרים רבים, במיוחד ליד משאבת המים הגדולה (במטרה לזכות בקצת מיםinfo-icon שנשפכו בסביבה) ובהאנגר החקלאי הנטוש. היום, כאמור – אין .

 

9.20 חמרה – אין תנועה כמעט. לא עצרנו.

 

בכרמים של התנחלות בקעות משקים בשעה 11.00 בצהריים! ליד כל גפן יש 5 נקודות טפטוף מיותרות, שמשקות אדמה ללא צמח. הרי מים יש בשפע, מים שנגזלו מהפלסטינים אשר השדות הכמושים שלהם מסביב בולטים בצהוב המייאש שלהם.

במקחול גידלו החורף חיטה. בהיעדר גשמים וללא השקייה כל השדות יבשו. בחומסה, לעומת זאת, גידלו "קש" , מספוא לצאן, והצליחו להוציא כמות מסוימת מהאדמה החרבה. היום הם מוכרים לתושבי מקחול ולאחרים.  בשטחי החקלאות המלבלבים והירוקים של ההתנחלויות ניכר שאין בעיה של בצורת. ומה הפלא - חברת מקורות מפנה כמעט את כל המים של הבקעה אליהן. הרי גם בשנת בצורת אפשר להיעזר בהשקייה ולגדל מלוא העין ענבים, תבלינים, תמרים – הכול !

 

11.00 מחסום תיאסיר – תנועה דלילה מאוד, אך כל מכונית נבדקת מכל כיוון כולל פתיחת תאי מטען.

 

15.30 מחסום חמרה – תור ארוך של מכוניות, 14 מכיוון הבקעה ו-13 מכיוון שכם (מערב). הנהג הרביעי בתור אמר שהוא ממתין כבר חצי שעה. לחצי מהמכוניות יש מזגנים ולאחרות לא (לפי החלון הפתוח ונפנופי היד המשוועת לקצת קרירות דרך החלון). הטמפרטורה 40 מעלות בצל, אבל אין צל. בדיקות קפדניות ביותר, כולל הורדת נוסעים, פתיחת כל הדלתות ותא המטען, מעכבות את התור. במהלך שהותנו (כשעתיים ורבע) הצטמצם התור לעיתים ולאחר מכן שב והתארך.

אוטובוס עם כ-50 פועלים שיצאו מביתם ב-3.00 לפנות בוקר ועבדו בשכר עבדים בהתנחלות -  כל הנוסעים הורדו ממנו. הם עומדים בשורה לצד האוטובוס, אבל זה לא מספק את החיילים המשועממים. חייל עומד לפניהם וצועק "שתי שורות ישרות" ומסמן בשתי ידיים מורמות את השורות. בכבדות מותשת מסתדרים הפועלים בשתי שורות, המבטים למטה אל הכביש. אני מתרעמת בפני מפקד המחסום והא טוען שהוא צריך לבדוק "אם אין ביניהם בעלי תעודות זהות ישראליות". זה טיעון שעוד לא שמעתי! ולמה לטרטר אותם? אני מקשה, "מה את רוצה ? שאני אעלה לאוטובוס?"

 

2 "מבוקשי שב"כ"  צעירים ישבו בשמש לצד הכביש. בצד המערבי של המחסום חיכו להם 2 מכוניות ואנשים מבוגרים מאוד, כנראה הוריהם. במשך שעתיים ורבע התקשרנו לקצין המת"ק שאמר שישלח את נגד המחסומים שלו ולא שלח, שאמר שהוא כבר דואג לשחרר ולא שיחרר, למוקד ההומניטרי, לחנה ב שהייתה עסוקה ורק הצלחנו לשכנע  שיעבירו אותם לצל. שעתיים ורבע של ישיבה בצד הכביש, בחום של 40 מעלות, מיוזעים ועצבנים. לא הצלחנו לדבר איתם בגלל איסור החיילים וחששנו שאם נרגיז את החיילים זה יזיק למעוכבים, אבל במשך כל הזמן שמרנו ממרחק על קשר עין איתם. הוריהם (כנראה) התרוצצו בצד השני של המחסום, על הכביש, חסרי אונים ומודאגים.  כלום לא עזר.

רק אחרי שעתיים ורבע החזירו לצעירים את התעודות ונירית שמעה שבקשר אמרו למפקד המחסום "תצעקו עליהם, תפחידו אותם, לפני שאתם משחררים". הוא לא עשה זאת.. כך, בקלות בלתי נסבלת, נלקחו מחיי 2 צעירים ומשפחותיהם שעתיים ורבע, ללא כל סיבה נראית לעין! שלא לדבר על הסבל וההשפלה שעברו. בשל מה ? בשל היותם פלסטינים.

 

בזמן שהותנו הורחקנו מהמחסום ולאחר מכן הורחקנו עוד יותר (עד לסככה שבצומת). תוך כדי ויכוח אמר לי מפקד המחסום " זה שאין לך מה לעשות בזמן שאני שומר כאן על הילדים שלך לא אומר שאת תבואי להציק לי," ואחרי שאמרתי לו ששירות בשטחים הכבושים לא ממש שומר על ילדי אלא להיפך, הוא אמר "כל זה פה, זה ישראל! כל אלה (תנועת יד מקיפה לסמן את כל הפלסטינים בסביבה) שבאים פה – זה תקלה! "

 

אדם פצוע בזרועו הורד ממכונית שבאה ממזרח למחסום, במקום שיש שביל להולכי רגל שעוקף את המחסום (יש שלט: "הולכי רגל"). הוא החל ללכת לכיוון מערב ואז זינקו לעברו 3 חיילים כועסים: "מה ? לאן 'תה הולך?" (בעברית, כמובן). רצתי אליהם והסברתי להם שזו הדרך להולכי רגל והפלסטינים תמיד הולכים מפה. פעמיים נאלצתי לחזור על דברי עד שהתרצו, בדקו את תעודתו של האיש ולבסוף הניחו לו. כשפניתי ללכת משם קרא לי בשקט, שהחיילים לא ישמעו , ואמר - "תודה גיברת".

 

16.40  - מונית מלאה נוסעים שהגיעה מכיוון הבקעה הוחזרה לאחור ולא ניתן לה לעבור. הנהג אמר שבגלל שהנוסעים הם בעלי תעודות זהות כחולות (ערבים ישראלים).