מפגשים עם הנשים בג'וריש

צופות: 
בלה רובין ושרה כיארטס
03/08/2014
|
בוקר
בלה מדווחת
"בכל המפגשים שרה ואני המשכנו בשעורי האנגלית והיוגה עם הנשים ועם הצעירות, גם בתקופת הרמדאן והמלחמה, למעט ה-27/7 כאשר התקיימו מסביב לכפר הפגנות, ורכזת מועדון הנשים, בדאגה לשלומנו התקשרה וביקשה שלא נגיע למקום.
פחות נשים השתתפו בתקופה זו בפעילות, 6-9 בממוצע בכל שיעור (כנראה בגלל הרמדאן), אבל הן באות עם הרבה מוטיבציה והתלהבות להיפגש, ללמוד אנגלית ולתרגל יוגה.
באנגלית, חזרנו על מה שנלמד קודם לכן, והוספנו אוצר מילים חדש, וזמני הפועל. תרגלנו בטכניקות חדשות; כתיבה ושיחה בדיאלוגים בין התלמידות, וסיפורים קצרים על עצמן, למשל, תיאור מה שעשו בסיום הרמדאן, בעיד אל פיטר.
סיפרתי לנשים שבתקופה הקרובה אהיה בכנס בחו"ל ובמקומי תלמד אותן שוש קיין. הבטחתי לחזור אליהן בסוף ספטמבר. לסיום חגגנו בטעימת שוקולד ועוד פיטפוטים באנגלית.
נראה שעם תחילת הלימודים כאשר התלמידות הצעירות ישובו לבית הספר, נצטרך לשקול העברת השיעורים לשעות אחר הצהריים".
שרה מדווחת:
"הנשים אוהבות מאוד את שיעורי היוגה. אנחנו מתרגלות נשימות, תנועה, מודעות לגוף ולתחושות שלהן, ועידוד רגשות של אהבה לעצמן, אל זולתן, אל המשפחות ואפילו אל מי שאיננו טוב אליהן... המפגשים מתקיימים באווירה טובה וידידותית מאוד. על פי דיווחיהן הן מתרגלות גם בבית את מה שלמדו בשיעורים.
בנסיעה לג'וריש לא ראינו בכבישים כוחות צבא יותר מכרגיל, גם לא בצומת תפוח. לא היו תורים ארוכים במחסום. כידוע, הכניסה לג'וריש חסומה באבנים גדולות שהציב הצבא, וגם השביל הצדדי שנכבש על ידי התושבים ונחסם לפני כחודשיים, עדיין חסום, ומחייב כל מי שרוצה להגיע לכפר לנסוע מסביב דרך כוסרה".