קלנדיה
בוקר איטי ומאוד מתוח
1.7 היה הבוקר אחרי גילוי גופות הבחורים הישראליים הנרצחים באזור חלחול ויום לפני רצח הצעיר הפלסטיני משכונה בית חנינה בירושלים והמהומות במזרח העיר.
כבר כשהגענו בשעה 5:10 התורים הגיעו עמוק לתוך החניון, רק שלוש תחנות בידוק היו פתוחות, וקצב הזרימה היה איטי להרגיז (אם בכלל). בדקנו באקראי את הקצב בשרוול 3 ומצאנו שטפול ב-3 אנשים לקח בממוצע 2 דקות. ב-5:30 טרם נפתחו עוד תחנות, ומשמעת התורים קרסה. התוצאה: גברים נדחפים בכניסה למכלאות, מטפסים מעל לפתחים למכלאות, והרבה רוגז ומתח. לא רק הנשים שעמדו בתורים למכלאות אלא גברים מכל הגילים מהרו להתרחק מאזור המועד לפורענות, ואנשים המשיכו להתגודד בתוך האזור המקורה של המחסום עד השעה 6:45, לערך, כאשר התחילו שוב להתאסף לתורים. כל הבוקר אנשים ניגשו אלינו להתלונן על המצב. מעניין, אבל, שלא שמענו תיאוריות קונספירציה שהקצב האיטי היה נקמה על התוצאה המרה של החטיפה.
גברים ונשים התחילו לעמוד ליד השער ההומניטרי בשעה 5:30, והקהל גדל מאוד אחרי התחלת ה"בלגן" במחסום. קצין המת"ק הגיע בשעה 6:10 וכעבור 5 דקות, אחרי בדיקת ההתירים של הגברים ליד השער ושליחת כמה מהם לתורים למכלאות, פתח את השער בפעם הראשונה. לאחר מכן הוא פתח אותו שוב כל פעם שקומץ אנשים התאספו לידו עד השעה 7:10, כאשר התחיל לכוון אנשים לתורים הקצרים מאוד דרך המכלאות.
הרושם המובהק שלנו, גם אחרי החלפת מילים עם כמה מן הממתינים, הוא שכמות גדולה של אנשים מגיעים למחסום יותר מוקדם בימי הרמדאן כי הם בכלל קמים מוקדם יותר כדי לאכול לפני היציאה לעבודה. לכן עוד יותר חשוב, מאשר בימים רגילים, לפתוח את כל חמש תחנות הבידוק בשעה 5, אם לא לפני-כן, כדי להקל על העומס הרב בשעות המוקדמות הללו. על אף שאנו מרגישות כאילו אנו מדברות אל הקיר בנושא פתיחת כל תחנות הבידוק בשעה 5, יש להזכיר שנאמר לנו ע"י אלוף משנה עופר הינדי, בישיבה עם ארגוני זכויות אדם ונציגי השכונות המזרח ירושלמיות מאחורי גדר ההפרדה ב-2.4.14, שיש לשפר את השרותים הנתנות לעוברים במחסומים במזרח העיר, ואם יש צורך לפתוח עוד שרוולים ומסלולים, כך ייעשה. במחסום קלנדיה עדיין מחכים למעשים שיתאימו למלים האלה.