ברטעה-ריחן, טורה-שקד
טורה 07.00
החיילים מגיעים ברכב ומכינים את המחסום לפעולה. מכשול קטן מפלסטיק חוסם את מעבר כלי הרכב מהצד שלנו. אח"כ ראינו איך מכונית שנכנסת (כמובן, אחרי שהנהג הלך פנימה להיבדק וחזר תוך כמה דקות) עוקפת את המכשול הזה, זרוע הברזל מורמת והרמזור משנה לשנייה את צבעו מאדום לירוק. תנועה מועטה של הולכי רגל וגם מכוניות. זה היום האחרון לחודש הרמדאן ועדיין אין יודעים מתי יתחיל חג שבירת הצום – עיד אל פיטר. מזכיר לי מה שהיה ביהדות לפני הרבה שנים. החכמים המתינו לירח (במילואו, או להיפך? אינני זוכרת) ורק אז הכריזו על מועד תחילת החג.
יוצאים גברים וגם כמה נשים. עמדנו לשוחח עם קשיש אחד, בעברית. לדעתו היהודים אשמים בהכול, גם במלחמה בסוריה וגם בעיראק. גם דאעש הגיע מהיהודים, אלה שבאמריקה. נו, טוף.
ברטעה 07.50
רצינו לשוחח עם העולים מן הטרמינל אל מרחב התפר, וירדנו לקראתם בשרוול המשורג. מכונית ישראלית ובה שני גברים, שראו אותנו במקום שאף אזרח ישראלי לא נכנס אליו מלבדנו, כנראה זיהו אותנו וצעקו לעברנו: א ת ן ז ב ל… כשהצצנו לקיוסק החדש ראינו אותם בחלון בצד השני והם החלו שוב לגנות אותנו: אתן זבל, תלכו לנקות את הבית, ועוד דברי הגות מתוצרת הפאשיזם המתעורר לאחרונה.
בחור פלסטיני בדרכו לעבודה בברטעה מספר שיש לו מניעת משטרה (מכניסה לישראל). דובר עברית מצוינת – הלואי עליי ערבית ברמה כזאת. נתנו לו את הוראות ההתקשרות לחיה. ניסינו לחייג בעצמנו אך כצפוי המספר היה תפוס זמן רב. חיה עובדת. כל הכבוד לה.
רק שתי מכוניות עם סחורה חקלאית עומדות בכביש וממתינו לעבור למרחב התפר. מתחם הבידוק, שבזמן האחרון כבר אינו סגור וכבר אינו סודי, ריק.
הרבה מוניות צהובות וכתומות ממתינות לנוסעים שיוצאים מהמחסום ופניהם לברטעה.
בירכנו ב"עיד סעיד", חג שמח, ויצאנו.
בדרכנו הביתה, בכניסה לוואדי ערה (כביש 65) כמה מג"בניקים עצרו מכונית בעלת לוחית רישוי צהובה שנסעה מזרחה. ליד המכונית עמדה בחורה עם תעודת זהות בידה. לשאלתנו ענו כי זו "בדיקה שגרתית". בשתיים עשרה שנות נסיעתנו בכביש זה לא נתקלנו בשיגרה כזאת. אחרי הישנוניות השלווה במחסומים בהם ביקרנו, נזכרנו שאנחנו בתקופת מלחמה ובאזור מתוח.
מחסום ברטעה-ריחן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ברטעה- ריחן
ממוקם על גדר ההפרדה, מזרחית לעיירה הפלסטינית ברטעה המזרחית, העיירה הגדולה מבין היישובים הפלסטיניים במובלעת מרחב התפר (מובלעת ברטעה) בצפון מערב הגדה.
צמודה אליה ברטעה המערבית, הישראלית.
המחסום פתוח כל השבוע בין השעות 05:00 - 21:00. מאמצע מאי 2007 המחסום מנוהל בידי חברת אבטחה אזרחית הכפופה למשרד הביטחון.
רשאים לעבור מכאן (אל הגדה וממנה) תושבי היישובים הפלסטינים במובלעת ברטעה ופלסטינים מהגדה בעלי אישורי מעבר מתאימים.
מתנחלים מחרמש וממבוא דותן עוברים ללא כל בדיקה. במקום פועל טרמינל גדול ומשוכלל עם 8 אשנבים לבדיקות ביומטריות (טביעת עיניים וטביעות אצבע) אך לרוב פעילים רק שני אשנבים.
העברת סחורות מהגדה למובלעת ברטעה אפשרית כאן בהיקף מסחרי בינוני (בעיקר תוצרת חקלאית) באמצעות קבוצת נהגים קבועה ורשומה. להגברת ההידוק הצבאי על מחסום ברטעה, הוקם מחסום בצומת יעבד-מבוא דותן, מאויש לעיתים בחיילים אשר יושבים במגדל השמירה, ויורדים ממנו לבדוק את הרכבים והנוסעים באופן אקראי.
(פברואר 2020)
Hagar DrorSep-26-2023ברטעה: בניה מהירה של גדר ההפרדה
-
מחסום טורה-שקד
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום מרקם חיים* ובו עוברים הולכי רגל, מוניות ומכוניות פרטיות (מ-2008) פלסטיניות אל ומן הגדה ומרחב התפר, לאזור התעשייה ליד התנחלות שקד, לבתי ספר וגני ילדים בטורה, לאוניברסיטאות בג'נין. המחסום נמצא בין הכפר טורה שבגדה והכפר דהר אל מלח במובלעת מרחב התפר. נפתח פעמיים ביום, 10:00-07:00 ו- 12:00- 19:00. העוברים (לעיתים גם תלמידי גן) נבדקים בביתן ובו מכונת שיקוף. שמות הזכאים לעבור כאן מופיעים ברשימה שבידי החיילים. רוב ימות השנה נשמרת כאן תנועה מעטה ביותר.
*כבישי ומחסומי מרקם חיים, כהגדרת מנהלת המעברים במשרד הביטחון, מיועדים רק לפלסטינים. הם נבנו על קרקעות פלסטיניות שהופקעו, כולל מנהרות, דרכים עוקפות ודרכים העוברות מתחת לגשרים. 'מרקם חיים' הוא מונח מכובס ואינו בא לתאר מגמה הומניטרית כלשהי. מחסומים אלה מאפשרים קשר תחבורתי בין הגדה המופרדת לאיים מנותקים ללא רצף טריטוריאלי ביניהם. לרוב אין מחסומים קבועים בדרכים אלו, אלא מחסומי פתע. בטורה התקבע מחסום קטן (פחות מדונם) ומנומנם, שהלך והתמלא במשך השנים כמעט בכל אמצעי הפיקוח וההכוונה מתוצרת הכיבוש. (פברואר 2020)
Hanna HellerJul-29-2024מחסום טורה: מה מסתירים כאן?
-