מעבר זיתים

9-10:30

חנינו למטה וטיפסנו על הגבעה ברגל אך התברר שזה היה מיותר דווקא כי היום לא היו חיילים בדרך שעצרו מכוניות. 

גם במחסום עצמו הכל היה שקט להדהים. החיילים ואנשי מג"ב נראו רגועים, עמדו ופיטפטו והיו ידידותיים מאד. אחד החיילים (פחות ידידותי אבל מנומס) שאל אותנו על מחסום-ווטש ומה אנחנו חושבות על מחסומים. 

מה שהכי הפתיע אותנו היה כמה מעט פלסטינים הגיעו, למרות שידענו שבימים אלה אסור לגברים מתחת גיל חמישים לעבור. רק אחרי ששאלנו אחד החיילים הסביר שאמש היה "ליל קאדר" - כמעט כולם הלכו להתפלל, ואז במקום לחזור הביתה ואז שוב לעבור לירושלים בבוקר, הם נשארו ללילה. 

היה ברור בשלב זה שאין טעם להישאר, אז עזבנו מוקדם.