בית לחם (300)
מחסום בית לחם (הצד הפלסטיני) יום ששי הראשון ברמדאן
התקרבנו למחסום וכבר מרחוק נוכחנו כי המקום נראה כמעט עזוב. האוטובוסים שבאו והלכו בקצב מדהים בשנים שעברו, לא באו השנה. האזור כולו סגור ושומם ואין כמעט עוברים ושבים הולכי רגל. הכביש המוביל למחסום נחסם והמג"בניק לידו ניסה למנוע מאיתנו גישה למחסום. חנינו למרות מחאותיו והלכנו למחסום. למבקרים בקבר רחל נתנו כנראה כן להתקרב ברכב. שער הברזל הגדול שבחומה, שבעבר תמיד נפתח עתה היה סגור. עברנו דרך המחסום ואיש לא ניסה למנוע זאת מאיתנו.
במחסום אין כמעט תנועה. אנשי חברון, שהיוו תמיד את רוב העוברים בחג יושבים סגורים בבתיהם. שאר המתפללים חששו כנראה להיכנס לירושלים בעקבות היאורעים הקשים _ שלושת הנערים היהודיים שנרצחו, ההתנכלות של התבא ורצח הנער מוחמד חדיר השבוע. מגרש החניה, שבשנים עברו נסגר בפני רכבים ושימש תחנה ראשונה ומוצלת עבור המתפללים, עכשיו פתוח למוניות וריק מאנשים. בכניסה למחסום הרבה שוטרים וחיילים אך אין מתפללים. עצוב, עצוב מאד!
המחסום עבר שיפוץ ניכר משנה שעברה. המעבר לנשים נסלל ומוצל. ההפרדה בין המעבר לגברים ולנשים בנוי מאבן ונעלמו הכלובים הנוראים. הוסיפו גינון. עין בלתי מנוסה שאינה קוראת בין השורות תתרשם כי הכל סביר וראוי. אנחנו שמענו את קולות היאוש והזעם שעליהם דיווחנו לאורך השנים הארוכות שאנו משקיפות במחסום 300.