קלנדיה

צופות: 
נתניה ג., אורה ופיליס ו. (מדווחת)
23/06/2014
|
אחה"צ

 

 

הגענו למחסום בשעה 4, אחרי היעדרות של שבועיים בגלל החטיפה והסגר, ומצאנו שהכל מתנהל כרגיל.  שלושה מסלולים היו פתוחים ומעט מאד אנשים המתינו בתורים.  במסלול למת"ק מצאנו שניים.  אבל איך שקלטו אותי החיילים במעבר, נפתחה הקרוסלה והשניים נכנסו למרחב הבידוק מבלי לענות על שאלתי לגבי כמה זמן המתינו.  כעבור כמה דקות הגיע עוד אחד ושוב הקרוסלה נפתחה ללא דיחוי. אבל בחור זה רצה להגיע לירושלים כך שכעבור כמה דקות יצא שוב ולפני שהלך לעמוד בתור במסלולים לירושלים הספיק לומר שמחסום קלנדיה לא היה סגור בשבוע שעבר ושהמצב היה מחפיר עם תור של מאות אנשים ורק מסלול אחד פתוח.  ליתר ביטחון אימתנו את גרסתו מול מוכר הממתקים בפתח המחסום והוא אישר מה שנאמר.  (חבל שלא באנו!)

עוד שני אנשים נעמדו בתור אבל הם רק רצו לדעת שעות העובדה של המשרד לביטוח לאומי בבניין הסמוך.  טלפנו לכל מיני מספרים (חמ"ל, מת"קinfo-icon, נציג מת"ק, וכו') ולאף אחד לא היה מידע.

נתניה פגשה במחסום פלשתינית מבוגרת מסכנה שספרה שבעלה עבר ניתוח לב בבי"ח מקאסד בשבוע שעבר ומאז המשפחה לא שמעה ממנו דבר.  היא עצמה קבלה אישור לבקר בירושלים אבל רצתה שבנה יתלווה אליה (באמת נראתה כאחת שלא תסתדר בעיר הגדולה).  החלפנו אתה טלפונים וראינו אותה יוצאת לדרך, אבל כשניסינו לשאול לשלומה כעבור כמה שעות התברר שמספר הטלפון שגוי ולא הצלחנו ליצור עמה קשר.

חזרנו לירושלים דרך חיזמה.  בדרך עברנו את הכיכר הצפונית של א-ראם שנראתה כמו אזור מלחמה.  כל הכיכר הייתה זרועה אבנים ושרידים של טיירים שרופים.